הדיון בתאגיד יצא מכלל שליטה

וועדת הכלכלה ניסתה להגיע למועד מוסכם לדחיית עליית תאגיד השידור הציבורי לאויר ■ הרוחות התלהטו והסדרנים אף נאלצו להוציא שניים מעובדי רשות השידור

דיון בוועדת הכלכלה בכנסת צילום: דוברות הכנסת

ביוזמת יו”ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח”כ איתן כבל, התכנסה היום (ראשון) הוועדה לדיון חירום דחוף, שמהר מאוד הפך להיות סוער, באשר להודעת ראש הממשלה ושר התקשורתעל דחייה בסגירת רשות השידור ופתיחת תאגיד השידור הציבורי הישראלי.

היו”ר כבל פתח את הישיבה ואמר כי מנכ”ל התאגיד, אלדד קובלנץ פנה אליו ולא בפעם הראשונה בטענה שהוא מקבל איומים. “יש עובדים שמאיימים עליו ואני רואה את זה בחומרה רבה. אני מבין את מצוקת העובדים אבל למנכ”ל יש את כל הכלים לבצע את מה שהוא חושב לנכון”, הבהיר ח”כ כבל.

הוא הוסיף כי “לפני כחצי שנה בוועדת הכלכלה הגענו לדיון על היציאה לדרך של התאגיד, אחרי תהליך מאוד לא פשוט. פנו יו”ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ראשי התאגיד ואני בבקשה שמועד השידורים יהיה ב-1 בינואר 2018. לא ביקשנו, התחננו ותבענו – ומנכ”ל התאגיד הציג בצורה ברורה את הקשיים שהוא יכול וימצא בהם. יתרה מכך, הבנתי שהמועד מעבר בין הרשות לתאגיד נופל על ראש השנה ושבת. הוצאתי את נציג האוצר והמנכ”ל – ולא ביקשתי אלא התחננתי שלא לפטר אנשים בתקופת החג וראש השנה. אמרו לי ‘יום אחד אתה לא מקבל’. הוועדה הנכבדה הזו קיבלה את הטענה של האוצר ושל שר התקשורת, דרך המנכ”ל שלמה פילבר, שהעלות שתושת על קופת המדינה היא בסדרי גודל בלתי נסבלים של למעלה מ-500 מיליון שקלים. על הסעיף הזה כמעט התפוצץ כל העניין יותר מאשר עניין העובדים, ומרגע שהשתכנעה הוועדה יצאנו לדרך שידענו שהיא קשה ולא פשוטה. ועכשיו אם יש רצון ללכת למהלך של דחייה אי לעשות זאת בלי שהגורמים המקצועיים – יו”ר התאגיד והמנכ”ל – אינם חלק מההסכמות או אי ההסכמות”.

ח”כ קארין אלהרר הוסיפה כי “האויב של הטוב מאוד הוא המצוין. תמיד אפשר להשתפר ולעשות עוד ובטוח שאם יהיה יותר זמן יהיה יותר. כשיש התחייבות של המנכל ללוח שידורים ויהיה עם מה למלא את המסך אין סיבה לדחות את הדברים. במיוחד שיש עובדים שעזבו מקומות כדי להצטרף לתאגיד החדש”.

הדברים שאמרה ח”כ אלהרר הובילו להתפרצות של עובדי רשות השידור, שמחו עליהם. כמה עובדים התפרצו בצעקות ובקריאות ביניים והישיבה הפכה סוערת.

היו”ר כבל ביקש להרגיע – אך לאחר שהרוחות לא נרגעו קרא לסדר וביקש להוציא שניים מהעובדים, רפי יששכר ושלמה אברהם, ששבו לאולם מאוחר יותר.

ח”כ יעקב פרי אמר כי “הודעת הדחייה של ניסנקורן את ביבי זה לא דחייה אלא ביטול. ראש הממשלה שמתעקש להיות שר התקשורת פועל לילות כימים להריסת כל חלקה טובה בתקשורת הישראלית ולהשתקת כל ביקורת, ודוחף את ידיו לתקשורת באופן אנטי דמוקרטי ופועל להרוס את השידור הציבורי הקיים והעתידי”.

יו”ר מועצת התאגיד, גיל עומר הסביר את המצב הנוכחי. “ישבנו פה לפני שבועיים שלושה ואמרתי שאנחנו עם כל הקושי נערכים ואנחנו בעיצומה של עשייה אינטנסיבית לקראת הקמת כלי תקשורת עצמאי ואיכותי ששלחתם אותנו להקים. לא אנחנו החלטנו לפטר אנשים. אתם כמחוקקים שלחתם אותנו להקים את הגוף הזה. קובלנץ והצוות פועלים כמו סטרטאפ ועושים עבודה מדהימה. אותם אנשים שאנחנו מגייסים, חלקם עזבו מקום עבודה כשהם יודעים שמאחורי הגוף עומד חוק וכנסת ישראל – ויש לנו חובה מוסרית כלפיהם. יש לי הערכה מאוד גדולה לאנשים המקצועיים ברשות השידור והם ימצאו את מקומם בתאגיד, מצד שני אני אומר בכנות לא נסכים לצרף אנשים מטעמים לא ענייניים ולא מקצועיים את הניסיונות האלה נדחה. אנחנו נהייה ערוכים לשדר את שידורי הרדיו מירושלים. התאגיד יפעל במועד שאתם תקבעו, העמדה המקצועית שלי היא כזו שאנחנו נעמוד בלוחות הזמנים שתטילו עלינו. מצד שני אני אומר לכם כי לוחות הזמנים האלה חייבים להיות קצרים. לכן אמרתי שנעמוד ב-30 בספטמבר. אנחנו נדאג שבתאריך שייקבע וחושבים שהוא צריך להיות מוקדם ככל האפשר, מאחר שהדבר הכי גרוע לכלי תקשורת זה חוסר ודאות רגולטורית”.

ח”כ דוד ביטן העיר לעומר, “אז למה אמרתם שלא תהיו מוכנים. יש גבול כמה אפשר להפוך את הטיעונים”. ח”כ מיקי רוזנטל השיב לו, “הם רוצים מהר כדי שלא תוכלו להמית אותם”. ח”כ יגאל גואטה, שפנה לראש הממשלה בעניין בשעת השאלות במליאה, הוסיף: “הם לא מבינים איך הם בקואליציה – וגנבתם להם את רשות השידור”.

מנכ”ל משרד התקשורת, שלמה פילבר אמר בתגובה כי “כבר כמה ימים אנחנו שומעים בליץ תקשורתי שרק מסביר מה ראש הממשלה רוצה לעשות, אז אני רוצה להבהיר, אף אחד לא רוצה לסגור את התאגיד ואף אחד לא מטיל ספק בכישרונם במוטיבציה וביכולות של אנשי התאגיד. בסוף הם יקימו תאגיד לתפארת”.

פילבר טען כי “השאלה היחידה היא המוכנות, ויש יותר מדי עמימות. אני באתי לראש הממשלה, בהכנה לשאלות ותשובות במליאה, ואמרתי לו כשיעלה נושא התאגיד תדע שהוא בעייתי, אתה מחשיך את המסך ושולח 800 איש הביתה ואני כמנכ”ל לא יודע אם יש אלטרנטיבה שלמה ומוכנה”.

הוא הוסיף כי כאשר נלחם להקמת התאגיד אמרו שהוא הורס את השידור הציבורי ועכשיו הוא מקבל ביקורת מהצד השני.

 “בסוף ראש הממשלה, שהוא שר התקשורת, צריך לקבל החלטה ואני לא יכול להגיד שהתאגיד מוכן ואם הוא מכבה טלוויזיה יש אלטרנטיבה. לכן הוא ביקש ליזום את תזכיר החוק המאריך. ועכשיו השאלה מה כותבים בתאריך. כרגע יש מגעים לקבוע תאריך אמיתי שבו תהייה מוכנות, ברגע שתהייה שביעות רצון של כולם נביא את זה”, אמר פילבר.

היו”ר כבל שאל את המנכ”ל פילבר, “איך עושים את זה בלי להתייעץ עם ראשי התאגיד והאוצר? אם הייתם מביאים לנו הסכמה לא הייתה ממחלוקת. למה לא באתם בדברים עם התאגיד והאוצר וכל המהומה הייתה נחסכת”.

פילבר השיב, “דיברתי עם קובלנץ לא פעם אחת. הדברים לא נאמרו בצורה חדה אבל החשש ממה יהיה בראשון באוקטובר נדון בשיחות ביני לבין מנכל התאגיד. ראש הממשלה אמר שהדברים לא מתכנסים וצריך לבדוק את הנושא, מרגע זה התחילה קקופוניה תקשורתית שאני לא אחראי עליה. אנחנו באים בדברים עם המשרדים כדי להכין תזכיר חוק”.

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר: “שאנחנו רוצים שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר, מבחינתנו ב-1 באוקטובר כמו שסיכמנו והוועדה אישרה. התאגיד קיבל תקציב משמעותי להיערך וכל דחייה תעלה הרבה מאוד כסף. ב-27 במרץ חתמנו לתיקון על ההסכם עליו חתום גם מנכ”ל משרד התקשורת, יו”ר ההסתדרות ואני. עשינו תיקונים כדי לשמור על העובדים. קבענו העלאת מכסה ופיצויי פיטורים, דחינו את המועד ל-1 באוקטובר, שלא היה מושלם, אבל בחיים צריך לחתוך אחרת זה לא היה קורה בחיים”.

“לגבי עלויות, עשינו אומדן של דחייה ובצורה יחסית שמרנית, כולל אפשרות שרשות השידור תוכל לקחת כסף מהתאגיד, העלות הזו כולל עמידה במחויבויות הפקות מקור ל-15 חודשים היא כ-550 מיליון שקלים. המטרה שלנו שהתאגיד יעלה כמה שיותר מהר ואם לא באחד באוקטובר שיקרה מאוד מהר בשיתוף התאגיד. אנחנו נחזור לראש הממשלה ושר התקשורת ולשר האוצר וליו”ר ועדת הכלכלה עם התשובה”, אמר לוי.

יו”ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הוסיף: “כל מה שקורה בתאגיד וברשות השידור זה מורה נבוכים איך לא עושים רפורמה. מי שהפר את הרפורמה המוסכמת ברשות שכבר חתמנו עליה, ברגל גסה, היתה המדינה. מי שהפר ראשון את הסיכומים זה האוצר באותה חקיקה. אני לא הפרתי הסכם המדינה פנתה אלי לכן הסכמתי לדחייה. אין קודש לינואר 2018, כל עוד יודעים שהתאגיד מוכן”.

מנכ”ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר כי “לגופו של 2018 – לא הסתרתי את עמדתי המקצועית שרצוי היה לפתוח את התאגיד ב-2018. גם עכשיו אני אומר שעשיתי הכל חוץ מקעקוע וגם לח”כ דוד ביטן אמרתי שהייתי שמח שזה היה קורה ב-2018. אבל מה לעשות שלא קיבלתי את מבוקשי וגם קיבלתי תגובות ממשרדי האוצר והתקשורת שיש נקודה בזמן שצריך לרוץ לתוך האש ולהתחיל את זה. אנחנו יכולים להתחיל שידור ב-30 בספטמבר עם חדשות ברדיו, בטלוויזיה ובדיגיטל. ברדיו יהיו אותם שידורים פחות או יותר, בטלוויזיה פחות ובדיגיטל הרבה הרבה יותר טובים. אם היינו מחכים עד 2018 באמת היו שידורים יותר טובים, אבל אנחנו יכולים להתחיל עם שידורים סבירים פלוס”.

 עומר הוסיף: “עם כל הכבוד לפילבר ההחלטה לא הייתה בהתייעצות אתנו ואין שולחן עגול שמנסים להגיע לפשרה. אנחנו נוכל לעלות בסוף ספטמבר. לא תהיה החשכת מסך נקודה. אם זה לא ייסגר מיידית לא נוכל לגייס עובדים”.

ח”כ דוד ביטן אמר, “התקשורת לא עושה יותר מאשר לתקוף כל היום את נתניהו והליכוד, היא כל היום מול הליכוד אז בוא ניקח את הדברים בפרופורציה. היא חופשית מדי. הזיכרון שלכם קצר, זאת לא דחייה ראשונה. לכן ההחלטה הזו היא נכונה ומחויבת המציאות, אני לא יודע אם זה יהיה ינואר 2018 או פחות אבל זה יהיה. אתם צריכים לבוא בטענות רק לאנשים שיושבים בצד הזה – שהתאגיד לא מוכן. אולי בגלל שלא התערבנו הם לא מוכנים. את התאגיד הקימו לא בגלל שרצו תאגיד ציבורי חדש, אלא בגלל שאת רשות השידור לא ניתן היה להכניס לשנות ה-2000 ויו”ר ההסתדרות לא נתן יד לזה. מה שיצא שתאגיד ציבורי 3 שנים לא קם. מצד שני דווקא רשות השידור התחילה להתייעל, לכן אני חושב שאולי עשינו טעות וצריך לשקול את כל המהלך מחדש, ואני לא אומר את דעתו של ראש הממשלה. יו”ר ההסתדרות חתם על הסכם והשתנו נסיבות, גם האוצר לא מכבד כל הסכמים וגם יו”ר ההסתדרות לא חייב לכבד. היו צריכים לדבר עם התאגיד, אני לא אומר שלא, אבל בהרבה מאוד הליכי חקיקה לא מדברים עם אף אחד כמו חוק ההסדרים והרפורמות של האוצר”.

היו”ר כבל סיכם: אני מבין את כאבם של העובדים ועשיתי כל אשר נדרש להגדיל את מספרם בתאגיד וגם היום אני מנסה לתת את כל כולי לעובדים. מי שהניח את החוק זאת הממשלה, אני התנגדתי והייתה לי הזכות להגיע להבנות כדי שהעסק לא יתפוצץ לפני חצי שנה. מה שנכתב גם גרזן לא יוריד, אפשר לספר סיפורים אבל כל הדיונים שלנו שודרו בערוץ הכנסת ובאתר של הוועדה, יש קבלות על כל מה שאני אומר. מרגע שהתקבלה החלטה, גם אם בניגוד לדעתי, כיבדתי את העניין הזה כי הבנתי שאם לא נעשה מעשה המשמעות היא מותו של השידור הציבורי – לא רק של התאגיד גם של רשות השידור”.

“החלוקה סביב לדחות או לא היא לא פוליטית, היא חותכת מפלגות. דיברתי עם ניסנקורן, שר האוצר, ראש אגף תקציבים והמנכ”ל פילבר – ברור שהראשון לאוקטובר כבר לא יהיה. אבל לא יהיה מהלך שבו התאגיד לא יהיה חלק מהעניין. השאלות כאן הן מקצועיות, אם נאפשר את ההתערבות הבוטה הזו, עדיף שהתאגיד לא יצא לדרך ונהרוג אותו עכשיו”.

היו”ר כבל הוסיף כי “הדיונים חייבים להתקיים בוועדת הכלכלה. זו האכסניה ואמרתי את זה ליו”ר הכנסת ואני אומר את זה למנכ”ל פילבר בצורה הכי ברורה. זה יהיה כאן ונעשה את זה בהסכמה. אני סומך על היושרה המקצועית של קובלנץ ועומר, אבל אני מזהיר אתכם שאם יהיו מצבים שיושפלו אנשים אני אצא למלחמת עולם נגדכם. אני תובע שהכל יעשה בצורה מסודרת וכל פגש יהיה מכובד. כל העולם מחכה להפיל אתכם אל תעזרו להם. בואו ביחד נעשה את המעשה הגדול הזה ונקים שידור ציבורי ענק, פתוח שכולם יגידו וואלה הייתי שותף לזה”.