המדינה תחמיר את כללי דיוור הספאם

משרד המשפטים מפרסם הנחיה המסדירה התחום ומבהירה את המסגרת הנורמטיבית לפיה יפורש חוק הגנת הפרטיות, וממנה נגזרות החובות של נותן השירות וזכויות הפרט בהקשר זה

ההנחייה החדשה תועיל במלחמה בספאם אילוסטרציה: פיקסביי

בשנים האחרונות גוברת תופעה של שימוש במידע אישי לצורכי הפצת מסרים שיווקיים הנשלחים לציבור הרחב באמצעים שונים (דוא”ל, הודעת סמס, שיחה טלפונית וכו’).

על רקע זה, ועל מנת לייצר הבחנה ברורה בין “דיוור ישיר” ל”ספאם”, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) במשרד המשפטים, מפרסמת היום (רביעי) הנחיה המסדירה התחום ומבהירה את המסגרת הנורמטיבית לפיה הרשות מפרשת את חוק הגנת הפרטיות, וממנה נגזרות החובות של נותן השירות, וזכויות הפרט בהקשר זה.

בניגוד לספאם, המהווה פניה אוטומטית שאינה מבוססות על פרופיל הנמען, דיוור ישיר היא פניה מפולחת לאדם, המבוססת על מידע אישי אודותיו (לרבות השתייכות לקבוצת גיל, דת, מוצא, קרבת משפחה, מצב כלכלי וכיו”ב). שירותי דיוור ישיר הינם שירותי סחר במידע לצד שלישי, לשם דיוור ישיר מפולח על פי מאפיינים אישיים של הפרט.

ההנחיה מדגישה, בין היתר, כי נותני שירות המעוניינים להשתמש במידע שצברו על הלקוחות לצורכי סחר במידע אישי (שירותי דיוור ישיר) ולמטרה שאינה קשורה לתכלית העסקה המקורית, נדרשים לקבל את הסכמתם המפורשת והאקטיבית (מה שמכונה בשפה מקצועית “Opt In”). זאת כדי לוודא כי הלקוח אכן מודע לשימוש החורג במידע וכי הסכמתו משקפת את רצונו החופשי. לאור זאת, אין להסתפק בהסכמה פסיבית, או בהעדר התנגדות לשימוש במידע (“Opt Out”).

עוד מבהירה ההנחיה את המקרים בהם רשאית רמו”ט, בהיותה רגולטור, להפעיל סמכויות המוקנות לה על פי חוק. כך למשל, ככל שנקבע כי בוצעה הפרה של חוק הגנת הפרטיות בהקשר של פניות שיווקיות במסגרת דיוור ישיר, עשויה רמו”ט להטיל על המפר קנס בסך 10,000 ₪ – 15,000 ₪ בהתאם להפרה.

מאחר ושימוש לא חוקי במידע חושף את מוכרי המידע ואת רוכשיו לפעולות אכיפה והטלת סנקציות על ידי רמו”ט, ולתביעות מצד אלו שפרטיותם נפגעה, רמו”ט מזכירה את רשימת הקווים המנחים שפרסמה, המיועדת לכל מי ששוקל להתקשר עם גורם לרכישת מידע אישי, על מנת לוודא שמקורות המידע הנרכש הינם חוקיים.