המומחים והפסיכולוגים לא יאהבו לשמוע את זה, אבל הסוד של בר גרין, מפצחת שיטת “חופשייה מחרדה”, הוא פשוט – להתגבר על החרדה ולהביס התקפי פאניקה משתקים באימון ממוקד ומעשי

בר גרין יוצאת למלחמה. על זכותם של מי שחווה התקפי חרדה להחזיר את השליטה לידיהם ובעיקר על החזון שלה לחיים ללא פאניקה. "כל כך התאכזבתי מהגישה הקונבנציונאלית ולא הייתה לי ברירה אלא למצוא דרך לעזור לעצמי. לא יכולתי להמשיך לחיות ככה. יצאתי מהפגישות עם הפסיכולוג חסרת אונים. מהמקום הזה נולדה שיטה פרקטית, שמבוססת על תוצאות תוך זמן קצר". ישבתי איתה וניסיתי לברר – זה בכלל אפשרי?

מאת: עידית שני

← אולי יעניין אותך לקרוא עוד:

1.המלצת החודש של דה רוטשילד: איך לקחת את השליטה מהחרדה ולהחזיר אותה לעצמך?

2.תיעוד: איך תגלית חדשה הפכה בחורה חרדתית למאמנת לחיים מאושרים ונטולי חרדות

3.מהו הצעד הראשון ליצירת חיים שבהם את נושמת ולא רק “שורדת”?

זה מוזר. כשאני יושבת מול בר (29) קשה להאמין שאישה כזו, שמשדרת רוגע וביטחון, סבלה מהתקפי חרדה. תדמית זו רחוקה מהאבחנה שניתנה לה לפני 4 שנים: “את סובלת מהפרעת חרדה כללית ומהתקפי פאניקה”.

“לא תמיד הייתי ככה”, היא משתפת. ״בשנה האחרונה ללימודי משפטים ומנהל עסקים בבינתחומי, כשמסלול התמחות ברשות להגבלים העסקיים לפני, חוויתי את התקף החרדה הראשון. אחרי  התקף נוסף למחרת, הבנתי שהתעוררתי לעידן חדש, שבו כל מהות חיי היא התקפי חרדה.

תביני, היה לי הכל. סיימתי שני תארים נחשקים והתמחות סקסית לפניי. העתיד היה ברור. ביום אחד הכל התרסק.

ההתקפים היו כל כך קשים שלא יכולתי לתפקד. חשבתי שאני מאבדת את השפיות. בגיל 25 חזרתי לגור בבית הוריי, עד כדי כך המצב היה גרוע. לא יכולתי להיות לבד”.

תוכלי לספר לי איך ההתקפים באו לידי ביטוי?

״בחילות, הקאות, שלשולים, רעידות, סחרחורות, דופק לב מואץ וקשיי נשימה. כל הזמן פחדתי שאני משתגעת והייתי בתחושת חוסר אונים משווע. הייתי משותקת. ביליתי שעות במיטה. אני זוכרת התקפי בכי בלתי נשלטים שהתחלפו בהתקפי זעם.

הייתי מנותקת לגמרי, נוכחת אבל לא באמת. לא מסוגלת ליהנות מכלום. כל כך פחדתי, חייתי בתוך סיוט.

התסמינים הפיזיים היו קשים. ירדתי במשקל ונראיתי כמו שלד. בקושי הצלחתי לישון בלילה, הסתובבתי עם עיגולים שחורים מתחת לעיניים. הרגשתי כמו זומבי”.

אז איך הצלחת לעבור את היום ככה?

“זו בדיוק הייתה השאלה ששאלתי את עצמי כל בוקר: איך תעברי את היום הזה? פחדתי שאני מסוכנת לעצמי אז הלכתי לפסיכיאטרית וממנה קיבלתי את האבחנה: את סובלת מהפרעת חרדה כללית ומהתקפי פאניקה אבל, את לא אובדנית.

האבחנה שלה הוטמעה כל כך חזק בזהות שלי שמעצם המחשבה הייתי בפאניקה. אבל, לפחות היא הרגיעה אותי שאני לא הולכת להתאבד. (צוחקת)״

מה היה הפחד הכי גדול שלך?

“שלא אחזור לעצמי לעולם. לא יכולתי לתפוס איך ביום אחד חיי השתנו לגמרי. הייתי מבועתת מעצם המחשבה שאהיה אישה כזו מהיום והלאה, שאהיה אמא כזאת”.

אז מה עשית?

“אחרי האבחנה של הפסיכיאטרית, התחלתי פגישות עם פסיכולוג קליני. הוא היה מקסים אבל התמקד בחפירה אינסופית בעבר שלי. לא קיבלתי ממנו כלים מעשיים להתמודדות עם ההתקפים, שבגללם, בשורה תחתונה, הגעתי אליו.

כששאלתי אותו כמה זמן לדעתו עד שאחזור לתפקד באופן נורמאלי הוא ענה לי: אי אפשר לדעת. מה זאת אומרת אי אפשר לדעת? ההתקפים גמרו אותי. לא ראיתי את הסוף. באותו הזמן הרגשתי שאני באמת לא יכולה לעמוד בתהליך ארוך. לא מבחינה נפשית ולא כלכלית.

אף אחד, במצב כזה, לא רוצה תהליך של שנים. אדם שסובל מהתקפים כאלה, צריך הקלה מיידית. הוא חייב לדעת שיעבור את זה.

סיימתי את הטיפול איתו וניסיתי כל דבר שחשבתי שיוכל לעזור: פתרונות קסם שהבטיחו שאוכל לצאת מחרדה תוך 4 פגישות, נשימות, דיקור סיני, שעזר לתקופה קצרה, כדורים, שהפכו אותי למטושטשת ולמישהי שהיא לא אני, תפילות בכותל, קברי צדיקים…

כלום לא עזר. להפך, המצב החמיר. איבדתי תקווה. ההורים שלי היו חסרי אונים. לא רציתי לחיות ככה.

חברה שראתה כמה אני סובלת הפנתה אותי למאמנת. מה שקסם לי היה שהיא אמרה לי שהתהליך קצר וממוקד. שאלתי את המאמנת האם האימון יכול להיעשות באופן טבעי ללא עזרה של כדורים. היא אמרה שזה תלוי מקרה אבל אפשרי והתחלנו לעבוד ביחד.

זו הייתה נקודת המפנה? היא עזרה לך לצאת מהמצב?

לראשונה הבנתי שהמצב שלי הוא הפיך, שלא אשאר ככה לנצח והשינוי תלוי רק בי. התחלנו תהליך אימוני שהתבסס על שינוי דפוסי החשיבה.

האימון הצליח?

במקרה שלי רק אימון לא עזר. הגוף שלי היה מותש מהלחץ והמתח התמידיים. הרגשתי שאני חייבת להתחזק. אחרי שחקרתי, הבנתי שלתזונה ולפעילות גופנית יש חשיבות מכרעת להצלחה שלי בתהליך. הוספתי תפריט מוקפד ושגרת אימונים יומית.

בהמשך נחשפתי גם למיינדפולנס, שלימד אותי איך להשיב את ההנאה והכיף שאבדו, ולפסיכולוגיה החיובית. הבנתי שיש פעולות יזומות שאני יכולה לעשות כדי להעלות את רמת האושר שלי באופן קבוע. אחרי תקופה כל כך חשוכה, זה בדיוק מה שהייתי צריכה”.

אז על איזו שיטה, מבין כל אלה שתיארת, את ממליצה?

תראי, האמת שעל אף אחת. הריפוי שלי הורכב מגישות שונות, כשניפיתי החוצה את מה שלא עבד והעצמתי את מה שכן. המשכתי לחקור ולנסות על עצמי עד שהגעתי לנקודה שבה הרגשתי שאני כבר לא עלה נידף ברוח, שאני לא מפחדת מהצל של עצמי ולא חושבת רק על ההתקף הבא. ככה נולדה שיטת חופשייה מחרדה”.

אז נטשת עתיד מבריק כעורכת דין לטובת קריירה כמאמנת בגלל הסיפור האישי שלך?

בתוך תוכי ידעתי שעריכת דין זה לא המקצוע בשבילי אבל התעלמתי מהידיעה הזו. היה צריך לקרות משהו בומבסטי שיזעזע אותי כדי לנטוש את המסלול הזה, שבמשך 5 שנים, ניסיתי לשקר לעצמי שהוא הנכון עבורי. התקף החרדה עשה את זה ושינה לי את החיים לחלוטין. בדיעבד, ההתקף היה הדבר הכי טוב שקרה לי.

אחרי הניסיון האישי שלי, הבנתי שעליתי על מנגנון שיכול לעזור לאנשים נוספים. ניסיתי את שיטת “חופשייה מחרדה” על חברה שסבלה ממצב דומה לשלי והתוצאות דיברו בעד עצמן. לא יכולתי לשמור לעצמי והתחלתי להפיץ את השיטה”.

חופשייה מחרדה, באמת?

“תראי, אני לא יכולה להבטיח שהתקפי החרדה ייעלמו לחלוטין כמו שקרה אצלי. לא לכולן זה קורה.

חופשייה מחרדה במובן זה שהחיים שלך לא נשלטים יותר על ידי החרדה וההתקפים. את לוקחת את השליטה בחזרה על החיים שלך.

לא ייתכן שההתקף ישתק אותך לכל היום. הוא הופך להיות כמו אפצ’י. קורה וממשיכה הלאה.”

איך שיטת חופשייה מחרדה עובדת בפועל?

השיטה מיועדת לנשים בגילאי 25-36 שחייהן נשלטים על ידי החרדה עד כדי קוצר נשימה ודופק מואץ, והן רוצות להיפטר או למזער את החרדות.

היא מבוססת על סדרת פגישות אימון בליווי אישי שלי.

כשמגיעה אליי מתאמנת, היא אחוזת אימה שיתרחש התקף נוסף. היא כל כך מפחדת ורק חושבת איך למנוע אותו ושאסור שיקרה שוב. היא חושבת שמשהו בה דפוק. היא מנפחת את הבלון של החרדה עוד ועוד.

הדבר הראשון שאני מסבירה לה הוא שהיא בסדר ושההתקף כן יקרה שוב. זו האמת. ההתנגדות הנחרצת אליו והפחד ש”תמיד אהיה ככה” מגבירים את העוצמה של ההתקף ומחוללים את מעגל הקסמים האכזרי: הפחד מהפחד.

כשתבין שההתקף יקרה שוב ותפסיק להתנגד אליו מתוך ידיעה שהוא יחלוף, העוצמה שלו תפחת משמעותית. אני חייבת לפוצץ את הבלון של החרדה על ההתחלה. אחרת, ההתקפים מחמירים. אני בעצם “מנרמלת” תופעה שנחווית ככל כך לא נורמאלית עבורה.

בשלב הבא אני מסבירה מה זה ההתקף ולמה הגוף מגיב כפי שמגיב.

לאחר מכן, אני מציידת אותה בטכניקות מעשיות להתמודדות עם ההתקפים. היא לומדת מה מתאים לה ואיך להירגע ואנחנו מתחילות בשינויים באורח החיים.

ואז ליבת השיטה- שינוי דפוסי חשיבה רעילים שגורמים לחרדות והטמעת דפוסי חשיבה יעילים ומחזקים במקומם.

מה היתרון הגדול של השיטה?

היתרון הגדול הוא שיש תוצאות בתקופה קצרה, והן נשארות. את יודעת, בחיים יש משברים, עליות וירידות, השאלה היא איך מתמודדים בעת משבר והאם יש את המיומנויות שיעזרו להתגבר ולצמוח מהמשבר או להתמוטט.

תשמעי, בתחילת דרכי עשיתי את ההכשרה באימון אבל זה לא הספיק. אחוזי ההצלחה לא היו כמו שרציתי. התחום שבחרתי הוא רגיש. הגיעו אליי אנשים שסובלים מחרדות 10 שנים ומעלה והרגשתי שהמענה לא מספיק מדויק.

זה לא הפתיע אותי. גם אני שילבתי, כמטופלת, בין גישות שונות אז טבעי שאשאף לכך גם בקליניקה. רציתי את הטוב ביותר למתאמנים שלי.

השקעתי את כל כולי בלימודים. למדתי NLP, העמקתי בעולם המיינדפולנס ובפסיכולוגיה חיובית, לאחר מכן למדתי גם EMDR וIEMT, דמיון מודרך, עבודה עם צחוק וחרדות, פרוטוקולים יעילים וממוקדים לעבודה עם חרדות וטראומה כמו פרוטוקול CBT, עבודת חלקים.

השיטה שלי מבוססת על שילוב גישות מוכחות מחקרית שלמדתי והוכרו כיעילות להתמודדות עם חרדות וטראומות. אנשים שונים אחד מהשני, ואני בתור מאמנת מחויבת למצוא את המענה המדויק לכל אחת וזו, לדעתי, ההצלחה של השיטה. מדובר בגישה משולבת המאפשרת לי להתאים חליפה אימונית מותאמת אישית לכל אחת.

אני חושבת שיש גם ערך לעובדה שחוויתי את החרדות על בשרי כי הייתי שם, בתחתית, והצלחתי ״לחזור לחיים״. אני מבינה מה עובר על המתאמנות שלי. כשהאימון ממוקד עם פתרונות מעשיים, אחוזי ההצלחה עולים פלאים.

איזה טיפ את יכולה לתת לקוראים?

במהלך התקף חרדה, הגוף נמצא ב”מצב חירום”, ולהתחיל לנשום עמוק או לדמיין מקום בטוח כמעט בלתי אפשרי. ואז עוברות מחשבות ש”אין מה לעשות” וכך האדם נותר חסר אונים מול ההתקף המשתק.

אבל חוסר האונים מוטעה. יש טכניקות יעילות נוספות, שמאפשרות להתגבר על ההתקפים בצורה פשוטה.

התחושה הזו, ״התגברתי על ההתקף בעצמי ולא נתתי לו לשתק אותי״ היא PRICELESS. היא נותנת ביטחון ושליטה במצב – שתי תחושות שהתקף רגיש אליהן כמו שערפד רגיש לאור!

אחת הטכניקות מעולם המיינדפולנס שהוכיחה עצמה כיעילה אצלי ואצל 75% מהמתאמנות שלי: כשמתחיל התקף, יש להוציא כל דבר אכיל או שתי מהתיק ולהתמקד בו כאילו מדובר במרכז העולם למשך 2 דקות.

איך עושים את זה?

על ידי הפעלת החושים. נניח שבתיק יש בננה.

תיקחי את הבננה, תמששי ותבחני את צבע הקליפה. האם היא צהובה, ירוקה, או שחורה? לאחר מכן, תריחי אותה, תקלפי את הבננה באיטיות, קחי ביס ותטעמי אותה, תרגישי את מרקם הבננה על הלשון והחך, שימי לב אילו טעמים מתעוררים ותלעסי אותה באיטיות ובריכוז רב.

השלב הבא הוא ריכוז מקסימאלי בבליעה, תרגישי את הביס מחליק לך במורד הגרון ועובר לקיבה.  תחזרי על הפעולה עד שעברו להן 2 דקות שלמות.

נתתי את סיפור בננה בתור דוגמא, אך ניתן “להמיר” לכל דבר: מים, שתייה ממותקת, מסטיק או מה שנמצא באותו הרגע בתיק.

מים או מסטיקים מומלצים בעיקר לאלה שמערכת העיכול מתעוררת במהלך ההתקפים.

מה ההיגיון שעומד מאחורי השיטה הזו? סוג של הסחת דעת?

תראי, כשאדם חווה התקף, החרדה מבוססת מצד אחד על ניסיון העבר, כלומר, חוויתי התקפים ואני מפחדת לחוות שוב. מצד שני, החרדה היא סביב ה”מה יהיה” ולפיכך מתמקדת בעתיד. ומה עם ההווה?

לכן, אפשר לטעון שהתקף החרדה הוא הסחת הדעת האמיתית ממה שקורה כרגע, במציאות, ואילו אכילה או שתייה בקשיבות מחברת לכאן ועכשיו, למציאות.

ובמציאות הזאת, אני עכשיו אוכלת או שותה תוך כדי הפעלת החושים. משמע, אני בטוחה כרגע ואין שום איום וזו הסיבה שהטכניקה עובדת, הרי התקף חרדה מתרחש מלכתחילה כתגובה אוטומטית למשהו שהמוח מפרש כאיום.

אני חייבת לציין שלא ראיתי את הדברים ככה. איך אפשר לדעת עוד?

“אני אתן לך קישור בלעדי לקוראי דה רוטשילד: בצד השני, מחכה הזמנה לשיחת אבחון חינמית איתי, שאני מאמינה שהיא הצעד הראשון לשחרור מהחרדה.

ל – 5 הנרשמים הראשונים: שיחת אבחון אישית מבר גרין, הקישור פה ייקח אותך לטופס מילוי  פרטים שלך.”