העדפה לפיזור למניות בינוניות וקטנות לצד גדולות

כלכלני הראל פיננסים מעריכים בסקירה השבועית של שוק ההון כי בכל הקשור לשוק הישראלי יש העדפה לפיזור למניות בינוניות וקטנות לצד גדולות

סקירה כלכלית (צילום אילוסטרציה: פיקסביי)

גם בשבוע החולף ראינו עלייה במניות ברוב השווקים, כאשר בארה”ב בלטו בעיקר סקטור הטכנולוגיה (הודות לדוחות חזקים) וסקטור חומרי הגלם (בעיקר על רקע התאוששות מחירי הסחורות והצפי לצמיחה עולמית גבוהה יותר). באירופה ממשיך לבלוט השוק בגרמניה, שהשיג תשואה גבוהה  מתחילת שנה וגם בשבוע האחרון מול S&P500.

עונת הדו”חות מספקת נכון לעכשיו את הסחורה בכמעט כל הסקטורים – מה שנותן רוח גבית לשבירת השיאים במדדים המובילים בארה”ב.  דו”חות בולטים בסקטור הטכנולוגיה שפורסמו בסוף השבוע האחרון כוללים את מיקרוסופט (הכתה תחזיות הכנסות ורווח) וגוגל שהכתה את תחזית ההכנסות, אך לא את תחזית הרווח (בגלל סוגיות מיסוי). באופן כללי יותר, הסקטורים הבולטים לחיוב עד עתה בתחום ההכנסות הם מוצרי הצריכה והטכנולוגיה ובתחום הרווח בולטים סקטור הפיננסים והטכנולוגיה ואלו גם הסקטורים המועדפים עלינו לצד הצריכה.

החשיפה הסקטוריאלית ממשיכה להיות הגישה המרכזית בניהול ההשקעות במניות בחו”ל, אלא שאנו ממשיכים להמליץ על חשיפה לסקטורים המועדפים גם מחוץ לארה”ב. השווקים המתעוררים, למשל, בולטים לטובה השנה ומצדיקים את ההמלצה שלנו לתבל בהם את ההשקעה לצד השוק האמריקאי – למי שמסוגל להתמודד עם תנודתיות גדולה יותר, אך גם עם פוטנציאל תשואה גבוה. מתחילת השנה עלה מדד השווקים המתעוררים בכ-7%, לעומת כ-2.5% ב-S&P500 – וזאת למרות הביצועים החלשים יחסית של שוק המניות הסיני המהווה כרבע ממדד השווקים המתעוררים. השווקים המועדפים עלינו כרגע הם ברזיל, רוסיה, טייוואן (בגלל תחום המוליכים למחצה שבולט לטובה גם בדו”חות כספיים חזקים) והודו, גם אחרי המהלך שעשה השוק הזה בתקופה האחרונה.

בשוק הישראלי, המהווה עדיין 50% מתיק המניות שלנו, אין כיום מדד המועדף עלינו – וזאת בניגוד לבולטות המשמעותית שהיתה למדדי המניות הקטנות והבינוניות ב-2016. יש כיום משקל גדול יותר לבחירת מניות מכל המדדים. איננו פוסלים גם את סקטור הפארמה, שהכביד על המדדים המובילים בשנה האחרונה ומתומחר כעת באופן זול מאוד; להערכתנו, בשנה הקרובה הוא כבר לא יניב ביצועי חסר משמעותיים כמו ב-2016.

בנוסף, חשוב להביא בחשבון שלמרות שהרכב המדדים החדש של הבורסה כבר נקבע, לא מומלץ להערכתנו להסיק מכך מסקנות פזיזות לגבי מדדים מסוימים (לפסול או להעדיף), מאחר שבשוק יש שחקנים גדולים שטביעות האצבע שלהם עשויות להיות משמעותיות בטווח הקצר.

אג”ח קונצרני – מתרכזים בדירוגים גבוהים

המרווחים באג”ח הקונצרני בעולם ממשיכים להיות נמוכים וקרובים לשפל של שנים, כאשר בשוק המקומי ראינו המשך סגירת מרווחים בעוצמה יותר גדולה. עם זאת, כשבוחנים את המדדים הקונצרנים בשבוע האחרון רואים שהביצועים החזקים היו דווקא בדירוגים הגבוהים – תל בונד 20 ו-60 עלו ב-0.34% ו-0.29%, בהתאמה, בעוד שתל בונד תשואות עלה ב-0.2%. אם נבחן מתחילת שנה, נראה ביצועים דומים בסיכון יותר נמוך. דוגמא לכך אפשר למצוא במדד אינדקסA  צמוד, שעלה ב-0.6%, בדומה לביצועי תל בונד תשואות.

הביצועים האלה תומכים בהמלצות שלנו מהשבועות האחרונים להעדיף השנה דירוגים גבוהים יותר, A  ומעלה, בעיקר בגלל הפיצוי הנמוך יחסית בדירוגים הנמוכים ביחס לסיכון. בעוד שהמרווחים בדירוגים הנמוכים נסגרו באופן אגרסיבי בשנה החולפת, בדירוגים הגבוהים המגמה הזו פחות בלטה. מנגד, מתחילת השנה אנו רואים מגמה הפוכה – המרווחים בדירוגים הגבוהים נסגרים, בעוד שבדירוגים הנמוכים יותר המרווחים נשארים כמעט ללא שינוי.

תיק השקעות –  מה עושים אחרת ב-2017

נתוני המקרו מצביעים על עלייה בצמיחה העולמית ל-2017 ותומכים בשוק מניות חיובי – במיוחד כשזה נתמך בדו”חות כספיים חיוביים עם עלייה בהכנסות, תופעה שלא ראינו כבר שנתיים. על רקע זה, העלייה בתאווה לסיכון של משקיעים בעולם מתבטאת במרווחים נמוכים יותר באפיק הקונצרני ובמכפילים גבוהים יחסית בשוקי המניות.

על רקע זה, תיק ההשקעות שלנו כיום נמצא בחשיפה גדולה לאג”ח הקונצרני, במקומות מסוימים גם כתחליף לאג”ח ממשלתי – ללא שינוי מההמלצות שלנו בחודשיים האחרונים. בעקבות עליית התשואות הממשלתיות בשבוע החולף, מתמחר שוק האג”ח המקומי העלאת ריבית כבר בסוף 2017, אך להערכתנו קשה כרגע לראות את הריבית בישראל עולה – גם בשל היעדר האינפלציה והאפשרות לירידה נוספת בה, גם בשל חוסנו של השקל וגם על רקע ההערכות ההולכות וגוברות כי קצב הצמיחה השנה עשוי להיות נמוך יותר. בשבועות האחרונים יותר ויותר כלכלני מקרו צופים התמתנות בקצב הצמיחה על רקע גורמים שונים, החל מהאטה בצריכה הפרטית ועד לירידה ביצוא. בכל מקרה, לאור היעדר צפי לעליית ריבית אנו ממשיכים לדבוק במח”מ של 3-4 שנים הן בממשלתי והן בקונצרני.