פגשתי את מעיין בבית קפה קטן בזכרון יעקב, אני מודה שבהתחלה לא האמנתי שזו היא, בחורה צעירה (35), עם מראה קיבוצניקי, חייכנית וממש לא נראית כמנכ”לית של עסק ארצי עם 52 עובדים ויותר מ-12 שנות נסיון בעסקים. אבל אל תתנו למראה לבלבל אתכם, ברגע שהתחלנו לשוחח והחלו להחשף המספרים והכריזמה שלה הבנתי למה בעלי עסקים שרוצים באמת להגדיל את העסק פונים אליה לליווי עסקי. מצד אחד בגלל המקצועיות, הפוקוס חסר המעצורים והניסיון בתחום ומצד שני החמימות, הדיבור בגובה העיניים ויכולת ההקשבה למי שיושב מולה עם רצון אמיתי לעזור. בעולם העסקים היום זהו דבר נדיר, במיוחד בג’ונגל האגרסיבי של השיווק והמכירות.

היום התחרות כל כך קשה, בעלי עסקים מרגישים שהם עובדים סביב השעון, אבל נתקעים ולא מרוויחים כמו שהיו יכולים. האם הגיוני בכלל שאפשר לצאת מהמעגל ההישרדות?

מה משותףגם לבעל עסק שמרוויח 5,000 בחודש וגם לבעל עסק שמרוויח 100,000 דולר בחודש?זמן. לכולם יש 1,440 דקות ביממה. לכן השאלה מה עושים עם אותן שעות. בעל עסק שרוצה להרוויח כל חודש הרבה יותר כסף לכיס, חייב לצאת מהחשיבה של שכיר ומהקלישאה: שזמן העבודה שווה כסף. ברגע שהוא מאמץ את החשיבה של עצמאי, הוא מחפש איך למנף את הזמן, הכישרון שלו וכל משאב שקיים בעסק כדי להגיע לתוצאות שהוא רוצה.

שלושת השאלות איך להשאיר אבק לכל המתחרים וליצור קהל לקוחות שרוצים לקנות רק ממני

באילו דרכים את עוזרת לעצמאיים?

בעל עסק שעובד כמו מטורף ועדיין לא מרוויח מספיק כדי לפרנס את המשפחה שלו, אז רוב היועצים העסקיים יאמרו “תגדיל את מספר הלקוחות ותעלה מחירים”. עכשיו זה נכון, אבל יש גבול כמה שעות מישהו יכול לעבוד ולקבל עוד לקוחות, זה גם גוזל המון אנרגיה וכסף. רוב בעלי העסקים יעצרו כאן בגלל החשש ויתפשרו על תוצאות בינוניות או על איכות חיים. לכן דבר ראשון: איך לנהל בצורה אפקטיבית את הזמן. פלאים מה שאפשר להוציא מזה, מספיקים המון ויש יותר זמן לדברים חשובים נוספים.  אח”כ בונים תכנית למיקור חוץ. שזה גם העסקה נכונה וגם לקנות שירות מגוף חיצוני.

מניחה שלא ידעת בהתחלה שתצליחי לגלגל קרוב למיליון ₪ בשנה, אז מה בעצם גרם לך לצאת כנגד כל הסיכויים ולפתוח עסק מאפס?

זה התחיל לפני למעלה מעשור, בגיל 22 בסיום לימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, (כמצטיינת הדיקנט), ב”תיאטרון קהילתי”. אמרו לי שאני “זורקת את העתיד שלי לפח” בתחום שכל כך קשה להתפרנס בו. אבל תמיד ידעתי שהייעוד שלי הוא לעבוד עם אנשים, לבטא ולהגשים את עצמם. בכל זאת היה חשוב לי הביטחון שכל חודש תכנס משכורת קבועה, אז החלטתי לעבוד כמורה לתיאטרון.

עד היום אני זוכרת את התחושה הנוראית הזו שאני עומדת בכיתה מחייכת אבל בפנים מתכווצת וצורחת. באותה תקופה גם התחתנתי ובעלי היה מחויב כל כולו ללימודים כך ש”עול הפרנסה” הונח על כתפי ולא יכולתי לעזוב את המשרה כמורה. הרגשתי חסרת אונים, ממש תקועה. אני זוכרת שתחושת התסכול ממש השפיעה עליי ועל הזוגיות. לא משנה באילו כלים שלימדו אותנו באוניברסיטה ניסיתי להשתמש- זה לא עבד. שנאתי לקום בבוקר לעבודה.

תחושה ממש נוראית, שאת מסתכלת על החיים שלך, ושואלת את עצמך: “זהו, ככה יראו החיים שלי מעכשיו?” קרה לך שהיתה לך תחושה כזו? אני לא הצלחתי לסבול אותה.

מה היתה הנקודה שגרמה לך אז לשנות מסלול?

באחד הימים נהגתי לביה”ס וקלטתי מחשבה קטנה שחלפה בראשי “אם תהיה לי עכשיו תאונה אני לא אצטרך ללכת לעבודה”. הזדעזעתי כל כך מהמחשבה הזו, חזרתי הביתה באותו היום ואמרתי לבעלי שאני לא יכולה להמשיך ככה שאני יוצרת מחדש את העתיד שלי. עכשיו, אני לא מאמינה ב”לשבור את הכלים” וידעתי שיש לי אחריות ומחויבות כלפי התלמידים  לכן הודעתי להם שאעבוד עד סוף השנה, אבל לא יותר מזה ובינתיים התחלתי בבניית את העסק שלי, למרות הסביבה שהפחידה, ש”במערכת צוברים וותק ותלוש המשכורת נותן ביטחון”. זו היתה השנה האחרונה בה קיבלתי תלוש משכורת, מאז רק הוצאתי תלושים עבור עובדים.

אז מה עשית? איך יוצאים לדרך עצמאית?  

כבר באותו הערב רשמתי בדיוק מה אני רוצה, מה המטרה שלי, מה התנאים שלי. לדוגמא רציתי לעבוד כ-4 שעות עבודה ביום, לעבוד רק עם מי שאני אוהבת וכמובן כמה אני רוצה להרוויח בחודש. אז 8000 היה נחשב הון עתק עבורי, אבל הגעתי לזה כבר בשנה שאח”כ.

אחרי שרשמתי מה אני רוצה חשבתי מה אני יכולה לעשות כדי להגיע לשם. מהן המשימות הדרושות ויצאתי לדרך.

כאשר מגדירים היטב מהי המטרה, הדרך לשם נראית הרבה יותר ברורה ואפשרית. לדוגמא רק אתמול היתה אצלי מישהי שיש לה עסק לסדנאות העצמה לנשים, עם התלבטות איך לשווק ואיך לצאת לדרך. עד עכשיו היא עשתה צעד אחד קדימה ושני צעדים אחורה. ברגע שעשינו סדר וביררנו את המטרה שלה, המסר השיווקי היה לה ברור ומיד היא ידעה עם מי לעבוד ואיך אפילו הלוגו שלה צריך להיראות.

  • פוקוס והשגת המטרה: טמפלט חינמי להכנת תוכנית יעדים ברורה וממוקדת

אומרים שההתחלה הכי קשה, נשמע שלך היה קל ממש לא. תחשבי שהתחלתי מאפס, אף אחד לא הכיר אותי או שמע עליי. אבל הייתי נחושה והייתי עובדת עד אחת לפנות בוקר, מתקשרת ללקוחות פוטנציאלים שומעת את ה”לא”, וממשיכה הלאה. הייתי חייבת להיות אסרטיבית ולעשות גם דברים שלא נוחים לי, ביקורות שליליות, רצון לוותר אבל צמחתי ושיפרתי כדי להיות ברמה הכי גבוהה שיש.

צריך לזכור שככה זה, תמיד בכל תחילת עסק אתה משקיע המון ועדיין לא רואה את התוצאות, אבל אם אתה רק מתייעל, ממשיך לפעול את הפעולות הנכונות, ההצלחה מגיעה. זה ההבדל בין אנשים מצליחנים לבין מפסידים, כולם נכשלים תוך כדי, המצליחנים פשוט ממשיכים ולא מוותרים. אני רואה את זה כל פעם שמישהו מגיע אליי, איך קל ליפול למקום הזה שפועלים ועדיין אין תוצאות ורוצים לוותר. תזונאית שליוויתי אותה כמעט חזרה להיות שכירה, אחרי שבקושי הצליחה להרוויח כל חודש. כשהיא פגשה אותי אמרה שהיא נותנת לזה עוד צ’אנס אחרון. מזל שלא ויתרה על עצמה, כי חודשיים אח”כ היא הרוויחה כפול. זה כן דורש עבודה והשקעה ולא משמיים נופלים עלינו לקוחות וכסף, אבל צריך לזכור שצריך לעבור את התקופה הזו הראשונה, “השחורה” שמשקיעים המון ולא רואים תוצאות, אבל היא חולפת וצריך לזכור את זה.

מה עזר לך בתקופה הראשונה של היציאה לעצמאות?

יכולת ההתמדה והאמונה בעצמי שאני יכולה לעשות את זה. כל יום להתקדם ולא לתת למשוב שלילי להשפיע עליי, אלא רק לראות אותו כהזדמנות להיות יותר טובה. היה לי חזון להגשים את עצמי, להעביר ערכים, לעזור לאחרים ולכן זה נתן לי כוח להתגבר על האתגרים בדרך. לא ויתרתי ובסוף השנה הלו”ז שלי היה כבר מלא.

האמונה והחזון הגיעו מהבית?

לא גדלנו בבית דתי, אבל תמיד היה מקום לחיבור לאמונה ולערכים. ההורים שלי מאז ומתמיד האמינו בי, חינכו אותי להיות מחוברת לכישרונות שלי, ותמיד אמרו לי לחשוב מחוץ לקופסה ולא לתת לאמונות המגבילות של הסביבה להשפיע עליי. אבא שלי היה טייס בחיל האוויר, ואח”כ פנה לכלכלה ומחשבים, איש מאוד ריאלי. ואמא שלי ההפך ממנו, מאוד הומנית, מטפלת הוליסטית ואומנית. השילוב הזה יצר משהו מדהים בבית, כי “דיברנו בשפה” שמשלבת בין פרקטיות, מנהיגות, הצלחה לבין עולם הרגשות, והצמיחה אישית. אפשר לקרוא לזה “יצירתיות מעשית”. זה מצחיק, שאנשים שומעים שקיבלתי 92 בחמש יחידות מתמטיקה, הם שואלים למה בזבזתי את זה ולא הלכתי להיי- טייק, הם לא מבינים שאני לקחתי את היכולת המתמטית שלי, והשתמשתי בה ליצור מהכישרון והחלום שלי ביזנס. יותר מזה, אני לא כבולה בשכר של ההיי-טייק ובחיים המלחיצים שלהם, אני אדון לעצמי ויכולתי גם להיות עם הילדים שלי בבית שנה וחצי אחרי הלידה ובמקביל להרוויח כסף.

איך אצלך התרחשה נקודת התפנית והתחלת להעסיק עובדים? אני יודעת שזו נקודה שמאוד מפחידה ומבלבלת בעלי עסקים

העסק שלי כבר התחיל להתייצב ובדיוק אז קיבלנו הזדמנות להגשים חלום ולטייל טיול לשלושה חודשים ביחד, לפני שבאים הילדים (היא צוחקת)… אבל אז הייתי ממש בבעיה, כי מצד אחד לא רציתי לוותר על הטיול אבל מצד שני לא רציתי לזרוק את כל העסק לפח. הימרתי בגדול: מצאתי מישהי כמחליפה בעסק, טסנו לסין והרווחתי כסף “בשלט רחוק”.

בשפה מקצועית קוראים לזה מינוף זמן. במקביל אליי, יכולתי להעסיק עובדים. מצאתי נשים מדהימות שזה ממש התאים להן, כי לא היה להן כוח לשווק את עצמן ולכן זה היה WIN-WIN ששני הצדדים הרוויחו. לדוגמא, במקום להרוויח רק 1000 ₪ לשעה, יכולתי להרוויח 2000 ₪ על 4 עובדים שעבדו במקביל אליי. ברגע שנכנסתי לזה לא יכולתי לחזור אחורה, כי ברגע שאת קולטת שאת יכולה לעבוד אותה כמות שעות או אפילו לא לצאת מהבית ולהרוויח הרבה יותר, זה טעם גן עדן, כי זה חופש. חופש כלכלי וחופש יצירתי.

אז איך ממדריכה אחת העסק הפך להיות ארצי עם 52 עובדים?

לקראת הלידה של הבן הבכור רציתי לחזור צפונה, להתקרב להורים. עוד פעם מצאתי את עצמי בקונפליקט הזה, מצד אחד להגשים את החלום לראות ירוק בעיניים ומצד שני היה לי קשה לוותר על העסק שהיה מבוסס בעיקר בדרום וכל מה שבניתי. לא פחדתי להתחיל משהו חדש, כי ידעתי איך מתחילים עסק מכלום, אבל הרגשתי מחויבות ואחריות כלפי המדריכות והלקוחות. לכן הקפדתי לבחור עובדות מעולות. סימנתי מטרה- לשכפל את ההצלחה בעוד מקומות בארץ וכך היה. הגדלתי את העסק, וכמובן לקחתי אשת שיווקועוזרת אישית, אשר לכל אחת היה ברור מה התפקיד שלה ומהן הציפיות. זה נתן לי המון אנרגיות, כי פתאום השמיים לא היו הגבול.

לא פחדת שהלקוחות לא יהיו מרוצים? הרי ידוע שהעובדים לא עושים את העבודה כמו בעל העסק שהקים אותו.

בגלל המחשבה הזו רוב בעלי העסקים לא יעשו את הצעד הזה למנף את העסק ויהפכו להיות עבדים של העסק של עצמם. אני יודעת שכל אחד השקיע וויתר על הרבה דברים בדרך, ואז המחשבה שמישהו ישבור ויהרוס את כל מה שבנית זו ממש תחושה מפחידה. אבל

כמו שמישהי אמרה לי כשהגיע הזמן: “אבל זה הבייבי שלי”. הבעיה שאם היא לא היתה עושה את הצעד, העסק שלה היה מתפרק לה בין הידיים.

למה? הרבה עצמאיים מנהלים ONE MAN SHOW וזה עובד להם.

ללא מינוף עצמאים נשחקים וכסף נשאר על הרצפה. אם היא לא מרוויחה מספיק ומותשת היא לא יכולה לתת את השירות הכי טוב שהיא יכולה והיא היתה עלולה לחזור להיות שכירה ולא לעזור לאחרים. מי שרוצה לשבור את תקרת הזכוכית שלו חייב לעשות את הצעד הזה.

אם לא עושים במקרה הטוב לא מצלים להרוויח יותר מ- 13,000-20,000 בחודש  במקרה הרע הורסים במו ידינו את העסק.

נשמע טראגי משהו. למה הורסים?

המון עסקים נסגרים בגלל שחיקה של בעל העסק ולכן הוא חייב לבנות מערכת אשר מייצרת לו מוטיבציה. מהסקר של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ניתן לראות שכאשר אתה מעסיק עובדים, מידת הרווחיות עולה יותר מאשר מידת הרווחיות של מי שמתעקש לעשות הכל לבד. מאותו סקר ניתן גם לזהות שהכוונה של בעל העסק לסגור את העסק יורדת כאשר מעסיקים עובדים.

למה בעצם שמישהו ייקח ליווי עסקי, כיום כל הידע מאוד נגיש ובחינם

נכון שרוב הידע נגיש, אבל יש פער מאוד גדול בין לדעת מה לעשות ובין לפעול. העשייה היא זו שמביאה תוצאות: לקוחות וכסף שנכנס. אני דואגת לכך שיישמו את המשימות ואם משהו עוצר אותם אני משתמשת בכלי הNLP. כמו שאמרה לי סוכנת נדל”ן בשיחה שלנו: “אני צריכה מישהי שתבעט אותי קדימה ותדאג שאעשה את כל המשימות, אחרת אני דוחה את הדברים”. כיום היא מרוויחה קרוב ל 100,000 ₪ בחודש.

סיבה נוספת, בגלל שכל הרשת מוצפת, מאוד קשה להבדיל בין תפל ועיקר, אילו פעולות יקדמו ואילו סתם מבזבזות את הזמן. הבלבול יוצר דחיינות או בזבוז זמן, כסף ואנרגיה, שאפר לחסוך כאשר ממוקדים.

אם מישהו היה רוצה לדעת מהם הצעדיםשלו להגדלת העסק?

הוא יכול לקבל ממני שיחת אבחון חינמית שבה נתמקד בפתרון הבעיה שהכי תוקעת אותו בעסק. לדוגמא, מישהי שעובדת מסביב לשעון ואין לה זמן לנשום אבל לא מרוויחה כמו שהיתה רוצה אז בשיחה אפשר לבדוק מה היא צריכה לעשות כדי להרוויח יותר ולא על חשבון הזמן שלה.

הנה הקישור —>לחץ כאן לקבלת השיחה

היה לי ממש נעים לשוחח איתך ותודה על הזמן שלך

בשמחה רבה ובהצלחה!