משרד התשתיות: 10% מהקידוחים בישראל עשויים להיות בלתי קונבנציונליים

בדיון בכנסת התברר כי  בישראל לא קיימת חקיקה מסודרת לגבי קידוחים לא קונבנציונליים של מים וכי קידוחים אינם מתואמים בהליך מוסדר עם רשות המים

הדיון בכנסת בנושא הקידוחים צילום: דוברות הכנסת

ועדת המשנה לבחינה ומעקב אחר הפקת גז ונפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות ומתחדשות, הפועלת תחת וועדת המדע והטכנולוגיה, קיימה היום (שלישי) דיון בנושא: ‘הסידוק ההידרולי והשפעותיו על מקורות המים – בעקבות דו”ח הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה’.

ד”ר עינת מגל מנהלת תחום מחקר מדעי האדמה והים במשרד התשתיות אמרה כי “על-פי דו”ח, הקידוחים נעשים באמצעות משאבות שתפקידן להפיק מים, הפקת המים נעשית באמצעות טכנולוגית המרצה כמו שאיבת חומרים, הכנסה של חומצות שימיסו את חומרי הקידוח הרקובים ובעניינו, החדרת מים בכוח של הסידוק ההידרולי. מהצד השני קיימת הדאגה הציבורית לגבי ההשפעה של התהליך על איכות המים. אין ספק שאנחנו נמצאים בממשק שבין מדע ובין קבלת החלטות מושכלת”.

יו”ר הועדה ח”כ חיים ילין תהה האם, “לגבי שיטות לחיפוש המים, הנפט והגז נשאלת השאלה שמטרידה את כל יושבי כדור הארץ- האם הסידוקים הללו מבאים ליותר תועלת או יותר נזק? האם מבחינה טכנולוגית אנחנו יודעים על מה מדובר?

ד”ר מגל ענתה כי “כרגע, אנחנו לא מכירים פעולות של סידוק הידרולי שמתוכננות במדינה, בעבר נעשו פעולות אבל אין פעולות סידוק מתוכננות”.

ד”ר יעקב ליבשיץ מנהל תחום הידרולוגיה ברשות המים סיפר כי כל תהליך שבו מכניסים נוזלים לקרקע משפיעים על סביבתו המידית, גם כשמדובר כמובן על סידוק הידרולי. הפעילות עלולה לגרום נזק לתת קרקע במקרים בהם קיימים מקורות מים הסמוכים לסביבת הסידוק אבל אם אין מקורות סמוכים לא תהיה פגיעה במים. מה שכן, עלולה להיגרם פגיעה בקרקע כשהנוזלים מגיעים מעל פני השטח ויכולים לגרום לזיהום”.

יו”ר הועדה שאל, “האם קידוחי הנפט מתואמים אתכם? האם על כל קידוח כזה צריך אישור מרשות המים או לא?

ליבשיץ ענה כי “כרגע התיאום אינו מחייב ואין חוק שעוסק בנושא אבל אנחנו כן משתפים פעולה”.

ויקטור בריודין מנהל תחום בקרה הנדסית במשרד התשתיות סיפר כי “הרוב המכריע של הקידוחים קונבנציונליים, 10 אחוז מהם עשויים להיות בלתי קונבנציונליים – הכוונה היא לקידוחים אופקיים או לקידוחים בשכבות מסוימות כגון פצלי שמן”.

ד”ר גדעון גל, מנהל המעבדה לחקר הכנרת, החברה לחקר ימים ואגמים לישראל הזהיר, “הנקודה שצריך להתמקד בה היא חוסר הוודאות – ישנם חומרים שאנחנו לא יודעים עליהם שום דבר ומשום כך צריך להשתמש בזהירות המונעת ולבדוק את השלכות השימוש שלהם. יש כאן חוסר וודאות לגבי מה יקרה למקור מים שבקרבתו יתבצע קידוח”.