עצמאותה של טבע מובטחת?

יונתן קרייזמן אנליסט פארמה בבנק ירושלים מתייחס לזעזוע שעבר על חברת טבע ביממה האחרונה

לאן הולכת חברת טבע? צילום אילוסטרציה: פיקסביי

טבע הודיעה אתמול לאחר המסחר על פרישתו של של ארז ויגודמן מתפקיד מנכ”ל החברה, והחלפתו באופן זמני על ידי יו”ר הדירקטוריון, יצחק פטרסבורג. מצד אחד, מדובר בצעד לא מפתיע לאור רצף האירועים השליליים אליהם נקלעה החברה. האחרון מבניהם, הפסד במשפט הגנרי על הקופקסון במינון 40 מ”ג. אחת מכמה התפתחויות מהותיות שהתממשו בניגוד להנחיות החברה בקדנציה של ארז ויגודמן. מצד שני, אם נניח לרגע בצד את “קדושת” ערך לקיחת האחריות, החלפתו של ויגודמן מטרידה לאור שאלת האלטרנטיבות העומדות בפני החברה, בזמן שהיא מתמודדות עם המשבר העמוק בתולדותיה.

תחילת הדרך דווקא נראתה מבטיחה

לאחר קדנציה ארוכה ומוצלחות בשטראוס, ולאחר שזקף לזכותו את תואר “המושיע” במכתשים אגן, ויגודמן הגיע לתפקיד מנכ”ל טבע לפני כשלוש שנים, פעם נוספת על תקן המושיע. טבע כבר סבלה מרצף של אירועים שליליים – רכישה כושלת של ספלון, צבר דליל של תרופות אינובטיביות, איום מידי על הקופקסון 20 מ”ג שגרר מהלך פיטורים מתוקשר ומחלוקות בין הדירקטוריון למנכ”ל, שהוביל לפיטוריו (המנכ”ל הזר הראשון של החברה). עם כניסתו לתפקיד לפני שלוש שנים, ויגודמן נהנה מרוח גבית כתוצאה מניצחונה של טבע בערעור על הקופקסון 20 מ”ג. מה שאפשר מעבר מהיר של חולים לגרסת ה-40 מ”ג, שבאותה תקופה לא היתה מאוימת על ידי גנריקה. ויגודמן הוביל שורה ארוכה של שינויים ארגוניים ומינויים – הבולט היה מינויו של סיגי אולפסן, אחד מוותיקי התעשייה ומי שניהל את מתחרה האירופאית של טבע, אקטיביס. לאחר שהוביל שינוי דרמטי ברווחיות של המגזר הגנרי, אולפסן הוביל על גבו את יציאתה של טבע למהלך מיזוג אגרסיבי שהסתיים ברכישת אקטיביס ב-35 מיליארד ד’, מחיר שהתגלה בדיעבד כמנופח. לצד הכישלונות של רכישות אקטביס, רימסה, וניהול ציפיות לא ריאלי מול שוק ההון, ויגודמן גם חתום על רכישת Auspex ולבריס (תרופה למגרנה) – רכישות שאמורות לספק לטבע 3-44 תרופות מקור מהותיות בשנים הקרובות. בהיעדר ניסיון ארוך טווח בתעשיית הפארמה, מה שאולי צבע יותר מכל את הקדנציה של ויגודמן הוא הצורך הבלתי נמנע בהסתמכות על אנשים אחרים.

שורש הבעיה היא פרדיגמת זהות המנכ”ל הייחודית לטבע

כבר שנים שטבע מתמודדת עם דילמה לא פשוטה – איוש עמדת מנכ”ל של חברת תרופות ישראלית גלובלית בהיקפה של טבע. לאחר אלי הורוביץ ז”ל וישראל מקוב, כמו ארגונים רבים אחרים, טבע התקשתה להצמיח מנכ”ל משורותיה. באופן טבעי, לאור מיעוט המועמדים הישראלים בעל רקע ומומחיות בתרופות, טבע נאלצה להתפשר על אלמנט המומחיות לטובת הזהות, ומינתה בעשור האחרון את שלמה ינאי וארז ויגודמן. ביניהם, מונה ג’רמי לוין שכאמור פוטר לאחר שנה וחצי בתפקיד. קדנציה שאופיינה בקצרים רבים בתקשורת וייתכן ושכנעה עוד יותר את דירקטוריון החברה בצורך במנכ”ל ישראלי.

עכשיו כבר ניתן לומר בבירור – בנוסף ליתר הצרות, טבע מתמודדת עם כאוס ניהולי

טבע נמצאת ברשימה מפוקפקת של חברות שהחליפו ארבעה מנכ”לים בחמש שנים. במצב הדברים, כל ניסיון להתוות אסטרטגיה ברורה וניהול תהליכים ארוכי טווח, עקרונות בסיסיים בתעשיית התרופות, הופכים לבלתי אפשריים בקצב חילופי ההנהלות שעברו על טבע בשנים האחרונות. לדעתנו, החלפתו של ויגודמן צפויה להוביל למינויו של בכיר לא ישראלי מתחום הפארמה. למעשה – שידור חוזר של מינוי מועמד כמו ג’רמי לוין. אלא שלדעתנו זהו העיתוי הבעייתי ביותר לזעזוע ניהולי שבדרך. לנוכח האיום המידי על הקופקסון והאתגרים התפעוליים הנגזרים מכך, יותר מכל, טבע זקוקה ליציבות ניהולית ולאיש ביצוע שיאחוז את ההגה. בלאו הכי החוב הכבד אינו מאפשר ביצוע רכישות מהותיות בזמן הנראה לעין. יתרה מזאת, לא ברור מי יהיו המועמדים הבכירים (הלא ישראליים) שיסכימו בנקודת הזמן הנוכחית, להיכנס למיטה החולה שטבע נמצאת בה. אולי למזלה של טבע, בעיה זאת בדרך כלל פתירה באמצעות גובה התגמול (שבמצב הדברים באמת שאינו צריך להוות שיקול).

עצמאות של טבע מובטחת?

על מנת לענות על השאלה הלא הפשוטה הזאת, נחזור לציטוט של ויגודמן עצמו, בראיון שנתן בדצמבר 2015, לאחר בחירתו לאיש השנה של 2015 באחד מהעיתונים הכלכליים. אז התייחס למצבה של החברה לפני כניסתו לתפקיד:

“טבע, במחיר של פחות מ-40 דולר למניה הייתה בסכנה של אובדן העצמאות שלה – כפסע מסיטואציה של השתלטות עוינת – תישאר עצמאית“.

כעבור שלוש שנים, כידוע, טבע כבר נסחרת בפחות מ-40 דולר… אולי לשמחתו של מי שמעניין לראות את טבע נשארת עצמאית, בשונה מ-2014, דווקא החוב של 36 מיליארד’ ד’ עשוי להיות גורם מרתיע בפני רשימה מצומצמת של רוכשות פוטנציאליות.