פתיחת עוסק פטור – הדרך שלך לעצמאות

לא מעט אנשים חוששים מלפתוח עסק לעצמם, תוך שימוש בעוסק פטור - ומדובר בדרך כלל בשכירים שלא חוו עצמאות. זה הזמן לנסות את דרככם העצמאית גם מול הרשויות

מחביאים את הצ'קים? (צילום אילוסטרציה: פיקסביי)

בפני כל אדם שפותח עסק עומדת שאלה חשובה במיוחד: האם להירשם כעוסק פטור ברשויות המס, או שמא כעוסק מורשה?

גודלו של העסק הוא אולי החשוב ביותר לצורך העניין. פתיחת עסק קטן יחסית, תצדיק להחזיק בעוסק פטור, הנקרא גם עוסק זעיר.

עד כמה קטן? סך כל ההכנסות עבור עוסק זעיר יכול לעמוד נכון לסוף שנת 2016 על סכום של 99,006 שקלים.

המשמעות של להיות עוסק פטור היא שעסקאותיך, למעט אלו הקשורות למקרקעין, יהיו פטורות ממע”מ. זה אומר כמובן שאתה לא תשלם מע”מ, וגם לא תחייב בו את לקוחותיך. בשל כך גם לא תוכל לקזז או לדרוש מס על תשומות.

הגדרת העוסק הפטור משמעותית בעיקר לענייני מע”מ. ההתנהלות של עסק שהוגדר כזה מול רשויות המס האחרת, דומה לעסקים אחרים – כמובן בהיקפים קטנים יותר. החובה בניהול ספרים דומה וגם מחזור העסקאות מדווח אחת לשנה למע”מ. אם עבר מחזור העסקאות של העוסק הפטור את התקרה, הוא יהפוך לעוסק מורשה ויחוייב בדיווח חודשי – או לחילופין, אם יוכיח שמדובר במקרה חד פעמי, ישלם מע”מ על ההפרש מהתקרה.

שוני נוסף הוא שעוסק פטור אינו יכול להוציא חשבוניות מס על עסקאות שביצע או שירות שנתן, אלא רק חשבונית עסקה או קבלה.

יש גם מי שאינם יכולים להירשם כעוסקים פטורים אלא חייבים לפתוח תיק כעוסקים מורשים גם אם מחזור העסקאות השנתי שלהם נמוך מהתקרה.

מדובר בבעלי מקצועות כמו: אדריכלים, מהנדסים, טכנאים, עורכי דין, רואי חשבון, טוענים רבניים, מנהלי חשבונות, רופאים, רופאי שיניים, פסיכולוגים, וטרינרים, פיזיותרפיסטים, בעלי בית ספר לנהיגה, מתווכים, סוחרי קרקעות וסוחרי רכב. גם חברה בע”מ לא תוכל לפתוח תיק כעוסק פטור.

השלבים בפתיחת עוסק פטור

ראשית נפתח תיק במס הכנסה – צעד שאי אפשר להפעיל את העסק בלעדיו. לשם כך נחפש באתר רשות המסים את טופס 5329. נזדקק למספר מסמכים נוספים: צילום תעודת זהות, חוזה שכירות וכן בקשה לפטור מניכוי מס במקור – המצויה בטופס מספר 2542.

בהמשך נפתח גם תיק מע”מ. לשם כך נזדקק לטופס 821 ולמסמכים הבאים: צילום תעודת זהות, חוזה שכירות ואישור הסמכה לפעילות בתחום משלח ידכם.

השל השלישי יהיה פתיחת תיק בביטוח לאומי – יש צורך למלא טופס 6101 של דין וחשבון שנתי – ומעבר לכך לדאוג לקבל פנקסים ולשלם את דמי הביטוח הלאומי באופן שוטף.

התנהלות עוסק פטור

עוסק פטור או זעיר, צריך לנהל ספרי הנהלת חשבונות ולדווח על הכנסותיו לרשויות, אך בצורה שונה מעוסק מורשה.

כפי שכבר הסברנו, עליו להוציא קבלות – בין אם מתוכנה או שירות דיגיטלי ובין אם הן מודפסות על ידי בית דפוס.

הוא חייב לנהל ספר תשלומים ותקבולים במהלך השנה ולרשום את הכנסותיו והוצאותיו במהלך הפעילות השוטף.

על עוסק כזה, חלה חובת דיווח ותשלום מקדמה דו-חודשית למס הכנסה של אחוז מסוים מההכנסות בחודשיים שעברו (גם אם לא היו הכנסות באותן חודשיים, יש לדווח על הכנסה אפס). יש למלא את פנקס המקדמות (אותו מקבלים בתחילת השנה ממס הכנסה) אחת לחודשיים על פי ההכנסות. להפחית את הניכויים שהיו באותם החודשים ולשלם לפי האחוז שנקבע על ידי מס הכנסה, עד ל־15 בחודש.

קיימת כמובן, גם חובת דיווח ותשלום לביטוח הלאומי באמצעות מקדמה דו-חודשית קבועה, שנקבעת בשערוך בזמן פתיחת התיק. ישנם עצמאים שחורגים מכך ואינם מחוייבים בתשלום קבוע לביטוח לאומי – אך לשם כך נדרשת בדיקה של גורם מוסמך – רואה חשבון או יועץ מס.

עם זאת לעסק קטן בסטטוס הזה, אין חובה להעסיק מנהל חשבונות. בשלבים הראשונים ודאי, תוכלו להשתמש בשירותים שונים אינטרנטיים ולעשות הכל בעצמכם. אם תצטרכו בכל זאת הכוונה, האתרים של הגורמים הרשמיים מספקים מידע רב ומפורט באשר לכל הסוגיות.

מטרתך בתור עוסק פטור הוא להציג רווח קטן עד כמה שניתן למס הכנס בכדי לשלם את המיסים המינימליים עבורך. אין כאן שום כוונה להנחות לשקר או להמציא עובדות חלילה. אבל כן יש המלצה לשמור את כל ההוצאות העסקיות שלך, על מנת שתוכל לדווח עליהם. את ההוצאות תוכל לקזז מסך ההכנסות ובכך הרווח הגולמי שלך יהיה קטן יותר לצורך דיווח למס הכנסה.

עוסק מורשה או פטור?

רו”ח  יוסי גסנר מספק את השיקולים בקבלת החלטה האם להירשם כעוסק פטור או עוסק מורשה:

  • מתן השרות הוא בעיקר לעוסקים מורשים  – עדיפות לעוסק מורשה.
  • מתן השרות הוא בעיקר ליחידים שאינם עוסקים מורשים  – עדיפות לעוסק פטור.
  • בתחילת הפעילות דרושה השקעה גדולה ובעתיד המחזור יעלה על המחזור של עוסק פטור – עדיפות לעוסק מורשה.
  • סוג העיסוק: קוסמטיקאית, מספרה, מזנון קטן – עדיפות לעוסק פטור. הובלות למגזר העסקי  – עדיפות לעוסק מורשה. הובלות למגזר הפרטי -עדיפות לעוסק פטור.

 

התנהלות מול הביטוח לאומי

רו”ח גסנר מסביר כי “עוסק פטור שנכנס להגדרה של עצמאי לפי חוק הביטוח הלאומי משלם דמי ביטוח לאומי לפי רווחיו (הכנסות פחות הוצאות). בשל רווחים (הכנסות בניכוי הוצאות) עד 57,708 שקלים שיעור דמי הביטוח הוא 9.82%. בשל רווחים העולים על 57,708 עוסק פטור ישלם כ-16.23%.

לדבריו, עוסק פטור המוגדר כעצמאי (עבודה מעל 20 שעות בשבוע) לצורך חוק הביטוח הלאומי, ישלם דמי ביטוח לאומי: בשל רווחים עד 24,000 שקלים 2,364 שקלים, בשל רווחים בסך 30,000 שקלים – דמי הביטוח הלאומי הם 2,844 שקלים  בשל 40,000 שקלים נשלם 3,792 שקלים, בשל רווחים עד 50 אלף שקלים – 4,740 ש”ח ובשל רווחים של 60 אלף שקלים – 5,712 שקלים.

מכאן והלאה החישוב פשוט ויקר – בשל כל תוספת רווחים נשלם 15.36% (שיעור המביא בחשבון הוצאות מסויימות המוכרות כהוצאה לצורכי ביטוח לאומי). כך שעבור רווחים בשל 70,000 שקלים נשלם תוספת בסך 1,536 שקלים כלומר 7,248 שקלים.

להיות או לא להיות?

אז האם כדאי להיות עוסק פטור? התשובה מאוד אישית. יש לא מעט אנשים שמרגישים שבאופיים הם “נולדו להיות שכירים”. זה לא באמת כך. צריך לחשוב טוב לפני שנוקטים צעד כלשהו.

לא מעט הזדמנויות יכולות להיפתח בפניכם אם תהיו עוסק פטור. זה גם יכול להרחיב את מגוון הפעולות שתוכלו להרוויח מהן כסף, כי יש לא מעט אנשים שמחפשים שירות כזה או אחר תמורת חשבונית, ובלי להיכנס ליחסי עובד-מעביד.

מצד אחד, לא קל לנהל תיק מול רשויות המס וביטוח לאומי – אבל מצד שני, אם זה המרחק ביניכם ובין להרוויח יותר לא תעשו את זה? כנראה שכן.