רוב השכירים החרדים – אינם מאוגדים

נשים חרדיות הן המובילות בהגשת תלונות על הפרת זכויותיהן במקום העבודה

חרדים (צילום אילוסטרציה: פיקסביי)

שיעור העובדים המאוגדים בחברה החרדית הינו נמוך מאוד ביחס לאוכלוסייה הכללית. לצד זאת, שיעור הנשים החרדיות שדיווחו על פגיעה בזכויותיהן וחוסר הקפדה על קיום חוקי העבודה מצד המעסיקים הינו שיעור גבוה ביותר ביחס לכלל קבוצות האוכלוסייה.

הנתונים הללו עולים מנייר שמפרסמים חוקרי המכון החרדי למחקרי מדיניות, הסוקר לראשונה את שוק העבודה החרדי בהקשר של זכויות העובדים והתאגדותם במסגרות של וועדי וארגוני עובדים.

ניצה קסיר, עמיתה בכירה במכון החרדי למחקרי מדיניות והחוקר אסף צחור-שי מבססים את הדברים על עיבודים שעשו לנתונים מתוך הסקר החברתי של הלמ”ס בשנת 2012, בו התבקשו הנסקרים לענות על שאלות הנוגעות לוועדי וארגוני עובדים.

מהסקר עולה כי יותר מרבע מהשכירים במשק, גברים ונשים מכלל המגזרים, היו חברים בארגוני עובדים. אולם נתון זה מגלם בתוכו פערים גדולים בין קבוצות האוכלוסייה השונות.

החרדים משתייכים פחות לארגוני העובדים בהשוואה ליהודים שאינם חרדים, כאשר הפער ניכר במיוחד בין גברים משתי קבוצות האוכלוסייה – 12%  בקרב המועסקים החרדים – מול 25% אצל גברים יהודים שאינם חרדים. אצל נשים חרדיות שיעור ההשתייכות לארגוני עובדים גבוה יותר ועומד על 21%, אך עדיין נמוך בהשוואה למגזר הכללי שם 29% מהנשים חברות בארגוני עובדים.

נתונים נוספים מעיבודי הסקר מצביעים על השיעור הגבוה של נשים חרדיות מועסקות שדיווחו על הפרת זכויותיהן בעבודה, בקרב הגברים החרדים נרשם שיעור נמוך יותר של דיווח על הפרת זכויות מאשר במגזר הכללי.

מתשובות של הנשאלים בסקר ניתן אף ללמוד על הגורמים האפשריים לשיעור הנמוך של חברות בארגוני עובדים. כך למשל, 38% מהנשים המועסקות בתחום ההוראה במגזר החרדי דיווחו על כך שבמקום העבודה שלהם כלל אין ארגון עובדים, זאת לעומת 17% בלבד מהנשים במגזר הכללי. אצל הגברים החרדים המועסקים בתחום ההוראה הפער גבוה אף יותר כאשר 64% מהם דיווחו על כך שבמקום העבודה שלהם אין ארגון עובדים, לעומת 22% בלבד במגזר הכללי.

החוקרים מצאו בקרב העובדים השכירים במגזר חוסר מודעות והיכרות עם חוקי העבודה, לרבות היעדר קיומם של ארגוני עובדים במרבית מקומות העבודה במגזר. כסיבה לכך, מציינים החוקרים את החשש הקיים אצל עובדים חרדים מסיטואציה בה החברות בארגוני העובדים הכלליים שאינם חרדים, עלולה להיות כרוכה בהפרה של חוקי ההלכה במקרים של תביעה כנגד המעסיק.

זת, כיוון שדרישות ותביעות מצד ארגון העובדים בשם העובדים עלולות להיות בעייתיות מבחינה הלכתית כאשר ארגון העובדים עלול לתבוע בשם העובדים דרישות ותוספות שמגיעות להם על פי החוק גם כאשר על פי ההלכה היהודית הם אינם זכאים לתוספות אלו.

גורם נוסף המקשה על התאגדויות של עובדים ונותן כוח רב בידי מעסיקים, קובעים החוקרים, הינו הביקוש הגדול של עובדים בתחומים מסוימים (כגון בתחום ההוראה) אל מול מספר מצומצם יותר של מקומות עבודה. לנוכח זאת, הם מצביעים על כך שהרחבת גיוון תעסוקת נשים חרדיות יסייע לשפר את המצב הקיים.