תקציב דו-שנתי – עם בקרה פרלמנטרית

יו"ר ועדת הכספים גפני: "לא נאפשר שתקציב 2018 יהיה בפועל תקציב שנתי שמבוצע ללא בקרה ואישור של ועדת הכספים"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני צילום: יצחק הררי / דוברות הכנסת

ועדת הכספים צפויה לאשר בימים הקרובים לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק הקובעת את המסגרת הדו-שנתית של התקציב לשנים 2017-2018.

בדיון שקיימה הוועדה בנושא היום (שני) השתתפו ראשי משרד האוצר, המנכ”ל, ראש אגף התקציבים והיועץ המשפטי של המשרד.

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, אמר בתחילת הדיון, כי אין מניעה חוקתית באישור נוסף של תקציב דו-שנתי באמצעות הוראת שעה וכי מ- 2019 ואילך, הממשלה והכנסת יצטרכו להחליט אם להפוך את התקציב הדו-שנתי לדבר קבוע או לחזור לתקציב חד-שנתי.

יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני (יהדות התורה) דחה את ההצבעה על הצעת החוק בפעם השנייה, וזאת עד להגעת הוועדה והאוצר להסכמות לגבי סעיפי החוק, מתוך כוונה להבטיח את הבקרה והפיקוח של ועדת הכספים על התאמות ושינויים שיבוצעו בתקציב 2018. גפני אמר, “לא נאפשר שבשל צרכי התכנסות, תקציב 2018 ישונה מן הקצה אל הקצה ללא פיקוח ציבורי”.

כל שינוי – ייבחן בוועדת הכספים

במהלך הקראת סעיפי הצעת החוק, עמד גפני על-כך שאם יידרשו שינויים לצורך הבטחת העמידה ביעדים הפיסקאליים, אלו ייבחנו ויידונו בוועדת הכספים.

“אם מתברר שלא עומדים בהתכנסות ויש פערים שמחייבים ביצוע התאמות ושינויים, חייב להיות די זמן לוועדת הכספים לקיים דיון, בין השאר לבחירת הדרכים הנכונות לביצוע ההתאמות”, אמר ודרש לקבוע בחוק עצמו שהזמן שיוקדש לדיון בוועדת הכספים לא יפחת מחודשיים לפני תחילת שנת התקציב 2018, קרי לא יאוחר מ- 1 בנובמבר 2017.

היועץ המשפטי לכנסת, עו”ד איל ינון, הציג את עמדתו ביחס להוראת השעה המוצעת על ידי הממשלה בעניין התקציב הדו-שנתי לשנים 2017-2018.

ינון שב על עמדתו מדיון קודם, שיש בקיומו של תקציב דו-שנתי משום הפרת מאזן הכוחות הקיים בין הממשלה לבין הכנסת ובין הקואליציה לאופוזיציה, שמשמעותו פגיעה בכוחם של חברי הכנסת וביכולתה של האופוזיציה לאתגר את הממשלה.

ינון חזר על כך שעל אף הפגיעות הנ”ל, בג”ץ קבע שמעבר לתקציב דו-שנתי אינו מהווה פגיעה בעקרונות חוקתיים-משטריים מרכזיים.

מנכ”ל משרד האוצר, שי באב”ד אמר כי מנגנון ההתכנסות נועד למנוע ‘התבדרות’ והיווצרות בור תקציבי, וזה ללא קשר אם התקציב הוא חד-שנתי או דו-שנתי.

“בקונסטלציה הנוכחית, יש יתרון בתקציב דו-שנתי בכל הנוגע ליכולת של הממשלה לביצוע רפורמות בצורה טובה יותר. זה יתרון כשיש יותר אורך רוח לממשלה שהיא יכולה להתקיים לפחות עוד שנתיים, להבדיל ממצב שכל שנתיים צריך לשים תכניות חדשות כשממשלה מתחלפת”.

ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, הסביר את הסיבות למנגנון ההתכנסות: “ב-2011-2012 היה ניסיון של תקציב דו-שנתי – וזה לא הצליח והיתה חריגה משמעותית בהוצאה ובהכנסות. לכן עכשיו יצרנו מנגנון שנועד למנוע את אותה התבדרות”.

ח”כ בצלאל סמוטריץ’ (הבית היהודי) תהה, “למה בכלל ללכת על הוראת שעה אלא לתקן את חוק היסוד כך שאישור תקציב דו-שנתי יהפוך להוראת קבע. זו זכותה של הממשלה”.

ראש אגף התקציבים לוי השיב, “הממשלה קיבלה את עמדתנו שזה בעייתי ואנחנו מדינה מאוד ייחודית בנושא הדו-שנתי ולכן הצענו ללכת לדו-שנתי כהוראת שעה, עם מנגנון ההתכנסות למנוע התבדרות במדדים הכלכליים. זאת כניסיון נוסף במקום לשנות כבר עתה את חוק היסוד”.