אמהות חושפות: שיטה מוכחת לשיתוף פעולה מלא עם הילדים, שמצליחה להעלים ב87% את הכאוס בשעות הקשות של היום

ההורים הממוצעים יתקשו להאמין בכך אך יש דרך להפוך התקפי זעם וכאוס בשעות הקשות של היום, לחיבור ושיתוף פעולה מלא עם הילדים. במה זה כרוך? והאם זה מתאים לכל הורה? אפרת דולב, מנכ"לית Green it yourself, חושפת איך אפשר לעשות זאת, גם עכשיו בתקופת הקורונה וגם ביום שאחרי. וטוענת שזה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה.

אפרת דולב
אפרת דולב (צילום חבי קלוגר)

אולי יעניין אותך

בתקופה הלא פשוטה הזו, שבה כולנו מסוגרים בתוך הבית, בתוך סיר לחץ, כמויות הסטרס גדולות מהרגיל ואנחנו, ההורים, נמצאים במציאות מאתגרת ולא פשוטה, מנסים לג’נגל בין עבודה מהבית (חלקינו), לבישולים, ניקיונות, לזמן משותף עם הילדים ואפילו לא דיברנו על הזוגיות או על זמן לעצמינו.

נפגשתי בזום עם אפרת דולב, כדי להבין האם יש דרך להתמודד מול התקפי הזעם הגוברים והסטרס בבית. אפרת, בימים כתיקונם, מעבירה הרצאות, סדנאות וקורסים וכן מארגנת מפגשי משפחות בטבע העירוני. לטענתה, בייחוד בתקופה הכל כך לחוצה הזו, אבל לא רק, ההתנסות הישירה עם הטבע היא כל ההבדל. אמנם כרגע משאבינו הנפשיים והכלכליים מושקעים בעיקר בהתמודדות עם הקורונה אבל בל נשכח שבעידן עם אינסוף מסכים, טכנולוגיה מטורפת והצפה של מידע שמגיע מכל כיוון, כמויות הסטרס, הניכור, הבדידות וחוסר הסבלנות אצלינו ואצל ילדינו עולים כל הזמן. בתקופה הנוכחית, אפשר לראות את העליה הזו בצורה תלולה אף יותר, שמתבטאת, בין השאר, בהתקפי הזעם אצל ילדינו, הבשורה הטובה היא שיש דרך למתן את זה, כאן ועכשיו בצורה פשוטה ונגישה לכולם.

אפרת, את אומרת שיש לך דרך להפסיק התקפי זעם?

לא להפסיק אותם לחלוטין אבל כן להפחית אותם משמעותית. ואת יודעת מה הכי מדהים? זה שאפשר להחליף אותם בחיבור וברצון לשיתוף פעולה מצד הילדים. ולא רק אני אומרת את זה. ישנם המון מחקרים שכבר הוכיחו שקיים קשר ישיר בין שלווה ורוגע נפשי, לבין הימצאות האדם בסביבה ירוקה ומגע עם האדמה. אבל יש קץ’ אחד, כדי שההשפעה תהיה משמעותית, יש להחשף לטבע על בסיס יומיומי. זה לא חייב להיות במשך שעות ארוכות, אך יש חשיבות לחזרתיות ולמגע הרציף.

למה?

מעבר לסקרנות, להתלהבות ולשמחה הטהורה שמקבלת ביטוי בשהייה בטבע, מגע עם האדמה מרגיע, מטעין באנרגיות חיוביות, מסב לנו שלווה ורוגע וגם מעודד יצירתיות. למעשה, כמו מערכת החשמל בבית, גם אנחנו זקוקים להארקה. אנחנו אוגרים בתוכינו מטענים חשמליים שחייבים לבוא לידי פורקן. ובדומה למערכת החשמל, מגע עם האדמה עוזר לנו לפרוק אותן ולהטעין את עצמינו באנרגיות חיוביות. התהליך הזה, אגב, נקרא קרקוע.

ספרים מאמזון
ספרים מאמזון (www.amazon.com)

ולא רק זאת, מסתבר שלמגע עם האדמה יש יתרונות רבים נוספים, כמו שיפור ברמות האנדרופינים (הורמוני השמחה), הפחתה של הורמוני סטרס, חיזוק המוטוריקה העדינה והגסה, פיתוח סבלנות, הבנה של תהליכים מורכבים, התנסות ביכולות וברמות המסוגלות שלנו ועוד ועוד…

איך את מסבירה את זה?

איכויות החיבור לאדמה ידועות בתרבויות רבות עוד מהעת העתיקה. לפני העידן המודרני היינו כולנו בקשר ישיר עם האדמה, כשישבנו על הקרקע החשופה והלכנו עליה ברגליים יחפות. בימים עברו גופנו היה מקורקע באופן טבעי.
התרבות שבה אנו חיים כיום, מנותקת מהקרקע. אנחנו מופרדים מקשר ישיר עם האדמה על ידי נעליים, כיסאות, מיטות וחומרים סינתטיים. כשמנתקים את הקשר עם הקרקע, מאבדים את היכולת להיטען מהאדמה, וכך אנחנו חשופים הרבה יותר למחלות ולדלקות.
לפי חוקרים, גישות ומחקרים רבים מגע באדמה הוא קריטי עבורינו.

עיקרי מסקנות המחקר: ״ילדים בקרבה לטבע הראו שיפור ברמות הורמוני השמחה והפחתה בהורמוני סטרס... קירבה לאדמה מרגיעה את המערכת העיצבית ומאפשרת לה לנוח ולהחלים משימוש. בתוך כך מתחזקים משאבי הקשב לילדים ולמבוגרים... המגע מאפשר לילדים לחשוב בצורה ברורה יותר ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מתח החיים..."
עיקרי מסקנות המחקר: ״ילדים בקרבה לטבע הראו שיפור ברמות הורמוני השמחה והפחתה בהורמוני סטרס… קירבה לאדמה מרגיעה את המערכת העיצבית ומאפשרת לה לנוח ולהחלים משימוש. בתוך כך מתחזקים משאבי הקשב לילדים ולמבוגרים… המגע מאפשר לילדים לחשוב בצורה ברורה יותר ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מתח החיים…” (news.cornell.edu)

עיקרי מסקנות המחקר: ״ילדים בקרבה לטבע הראו שיפור ברמות הורמוני השמחה והפחתה בהורמוני סטרס… קירבה לאדמה מרגיעה את המערכת העיצבית ומאפשרת לה לנוח ולהחלים משימוש. בתוך כך מתחזקים משאבי הקשב לילדים ולמבוגרים… המגע מאפשר לילדים לחשוב בצורה ברורה יותר ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מתח החיים…”

איך הגעת לתחום הזה בכלל?

די במקרה. תתפלאי לשמוע אבל את דרכי התחלתי בתיווך נדל”ן עם 2 תארים במנהל עסקים. בשלב מסוים הבנתי שזה לא בשבילי. עזבתי הכל, עשיתי הסבה של 180 מעלות ועברתי לעולם הקיימות.
עם הסמכה ממכון התקנים של מלוות בנייה ירוקה, התחלתי לעבוד בILGBC  (המועצה הישראלית לבנייה ירוקה).
כשילדיי נולדו, היה לי חשוב להקנות להם ערכים של סבלנות, אהבה לאדמה וחיבור לטבע. וכאשר הם נכנסו למסגרות הבנתי עד כמה ילדים בעיר מנותקים מאדמה. כדי להנגיש את התחום להורים רבים, חברתי למיכל ניב, ויחד בנינו הכשרות דיגיטליות.
בהמשך, יחד עם אורי מילמן, התחלנו לקיים מפגשי משפחות בטבע העירוני (כרגע בחווה החקלאית בחולון עם שאיפה להגיע לערים נוספות). בנוסף אני מרצה ומעודדת הורים ורשויות בפורומים שונים, לאפשר לילדים לחוות ילדות מחוברת לאדמה, גם אם הם גרים בעיר.
היוזמות הללו מגיעות מתוך רצון אישי שלי, כאמא. לחוות זמן איכות משותף עם הילדים שלי, ללא הסחות דעת ולגדל אותם בתחושת חיבור עמוקה לטבע למרות הבחירה שלנו לגור בעיר.

אפרת בהרצאה זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה
אפרת בהרצאה זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה (צילום נויה אור-יהב)

אז איך אפשר להנגיש את זה לילדים?

בתקופה הנוכחית אנחנו לא יכולים להתרחק מ 4 קירות ביתינו יותר מידי, אך עדיין יש מה לעשות. אם זה אפשרי, לצאת החוצה לסביבה הקרובה לבית, אפילו לחצר הבניין, ולאסוף עלים, זרדים ופרחים, להכין מהם יצירות, ללכת יחפים על אדמה… ואם זה לא אפשרי, אז אפילו לתת להם לשחק עם אדמה באדנית בתוך הבית או במרפסת. לאפשר להם לגעת, לחקור, להנביט ולהשריש יחד.

תגידי, והילדים באמת נהנים מזה?

אפרת מחייכת: “מודה שאני בודקת את זה על הילדים הפרטיים שלי. וכל פעם שהמצב אצלינו נהיה קצת לחוץ ואנחנו מתחילים לאבד שליטה, אני יוצאת איתם למרפסת שיישחקו עם האדניות או לגינת הבניין, מורידה להם נעליים ונותנת להם לרוץ על האדמה. כמה דקות כאלו (באמת, מספיק רק כמה דקות) וכולנו מרגישים את השינוי. האנרגיה משתפרת, הבכי מתחלף בחיוכים והתקפי הזעם בצהלות שמחה – נסי את זה בבית ותראי”

תגידי, אבל זה לא מסוכן? ומה אם הם יכניסו אדמה לפה? הם יכולים להדבק באיזשהי מחלה או להחנק

לא הייתי ממליצה לאכול אדמה כחלק מהתפריט היומי שלך, אבל בינינו אין שום דבר רע בקצת אדמה שנכנסת לפה, להיפך היא מספקת מינרלים חיוניים ומהווה נוגדן לרעלנים ממזון ומהסביבה, היא מסייעת לחיזוק מערכת החיסון ומכילה גם לא מעט ויטמינים, בינהם 12B

חשיפה לבקטריה הנמצאת באדמה בשלב הילדות מסייעת לחיזוק מערכת החיסון ולהגנה על ילדים מפני התפתחות אלרגיות ואסטמה
חשיפה לבקטריה הנמצאת באדמה בשלב הילדות מסייעת לחיזוק מערכת החיסון ולהגנה על ילדים מפני התפתחות אלרגיות ואסטמה (www.nature.com)

אני חייבת לומר שזה נשמע מאוד מלכלך.

הדרך הזו לא מתאימה לכל הורה. ההורים שמגיעים אלי, אלו הורים שמחפשים ליצור חוויות וזיכרונות מתוקים עם הילדים שלהם, אלו הורים שמבינים שילדים לומדים מתוך חוויות והתנסויות, ואלו יכולות להיות מלכלכות, יוצרות בלאגן, מרעישות ולא צפויות.
אלו הורים שמוכנים לטאטא את המרפסת אם זו התמלאה באדמה או לשטוף את השיער והנעליים שהתמלאו בחול. ואם צריך, גם לכבס בגדים שהתמלאו בבוץ. בעיניי כל אלו שוליים בהשוואה לתמורה שהילדים שלנו מקבלים.

אבל לא לכולם יש גישה לאדמה? רובינו לא גרים במושב ואין לנו גינה, מה איתנו? אלו שגרים בעיר ותקועים כרגע בבית?

את מעלה פה סוגיה חשובה. הריחוק מהטבע מחריף כשגרים בתוך ערים. במיוחד בעידן המודרני. ההזדמנויות שלנו לחוות מפגש ספונטני עם הטבע הולכות ומצטמצמות. בימים כתיקונם, עבור בילוי בטבע יש להתארגן מראש, להכניס את כולם למכונית ולנסוע למקום מרוחק, אז בתקופה הזו? זה אפילו מורכב יותר.
והמצב אף חמור בהרבה, אם את זוכרת, בעבר הלא מאוד רחוק, אפילו כשאת ואני היינו ילדות, אדמה וחול היו נגישים הרבה יותר, גם בעיר. ולצערי, המגמה היום, היא להחליף את האדמה בגני שעשועים לצמיגים ממוחזרים ואת ארגזי החול שהיו בכל גן ילדים, לכסות בדשא סינטטי, מתוך רצון שהילדים יחזרו נקיים הביתה (ללא חול בשיער או בנעליים).
כאמא שגרה בעיר, קשה לי עם המציאות הזו ולכן, זו הסיבה שחשוב לי למצוא פתרונות עבורי ועבור משפחות אורבניות אחרות. ולא משנה אם יש להן בבית חצר, מרפסת או חלון מואר.

ואם הייתי שואלת אותך לגבי טיפ קריטי ומיידי שאת יכולה לתת לקוראים, מה היית עונה לי?

להתחיל לחשוף את הילדים כמה שיותר מוקדם.
את מבינה, בשנים הראשונות לחייהם, המוח מגיע ל 90% מהגודל הפוטנציאלי שלו, זאת אומרת שרוב הפעילות המוחית מסתיימת בשנים הראשונות של חיינו, יש חוקרים שיגדירו את התקופה הזו, כקריטית ביותר להתפתחות המוח, זו התקופה שבה הילדים רוכשים את מרבית המיומנויות החשובות להצלחתם בעתיד.

ועכשיו, בתקופה הזו, כשילדים יושבים יותר שעות, מאשר בזמן רגיל, מול המסכים, אנחנו חייבים לתת להם עוד אלטרנטיבות. ילדים, בייחוד בגילאים הצעירים, לומדים מחוויות והתנסויות וזה מחייב אותנו ההורים, להיות מאוד יצירתיים כרגע, כדי כן לאפשר להם למידה, לתת לסקרנות הטבעית שלהם לבוא לידי ביטוי ולהוריד את רף הלחץ.

או.קי, ולמי שרוצה ללמוד יותר?

אני אתן לך קישור שאת יכולה לתת לקוראים.
בצד השני, מחכה להם מדריך, שכתבתי עם מיכל, שותפתי להכשרות הדיגיטליות, במיוחד להורים שמחפשים איך ליצור שיתוף פעולה מלא עם הילדים, דווקא בשעות המאתגרות של היום, בתקופה הלא פשוטה הזו. כרגע, הוא ללא עלות, מתנה ממני לקוראים שלך


הבהרה

אתר דה-רוטשילד מארח לעתים כתבות ממומנות ומקודמות. כתבות שכאלה מכילות תוכן ומידע שיווקי. מערכת דה רוטשילד אינה אחראית למהימנות המידע ועצם פרסומה של הכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה של מערכת דה רוטשילד לרכוש ואו להשתמש בשירותים או המוצרים המופיעים בה.