דנה מליניאק: “קבלי 5 צעדי ‘חיים או מוות’ להימנעות מקריסה כלכלית והוספה מיידית של ערוץ הכנסה חדש.

דנה מליניאק
דנה מליניאק - היועצת העסוקה בישראל, מצילה עשרות משפחות מקריסה כלכלית. (צלמת – מיטל קורן)

בשבועות האחרונים שקיעתם הכלכלית של משקי הבית בישראל הופכת אט-אט לדבר שבשגרה. רבים ממשקי הבית נדחפים לקו העוני, הירידה בהכנסות, מינוסים בחשבונות הבנק, חוסר בכספים פנויים איתם יוכלו לשרוד את התקופה, הזמן הממושך של המשבר ואי הוודאות מתי יסתיים – הפכו לחבל תלייה על צווארם של אלפי משפחות בישראל,  הכל על היועצת שמצילה משפחות ומסייעת להם לצאת מהמינוס ולמצוא 2 ערוצי רווח חדשים, תוך חודש.

זה הזוי בשיא משבר הקורונה, דנה מליניאק, עסוקה בשבועות האחרונים בהקמת מערך חירום מיוחד להצלת משפחות בישראל. בהובלת עשרות משפחות שנפגעו כלכלית מהקורונה, מסייעת להם לצאת מהמינוסים ומייצרת  איתם 2 ערוצי רווח נוספים. היא ועושה את כל מה שצריך כדי להגשים את מטרתה להיזכר בספרי ההיסטוריה כמי שהצילה מאות משקי בית במשבר חמור של פעם במאה שנים.

דנה מליניאק, המוכרת בתור היועצת שמצילה מאות  משקי בית בישראל במשבר הקורונה, עסוקה בעשרות פניות ופגישות אישיות עם משפחות, מקיימת  שידורי לייב באינטרנט כל שבוע בהשתתפות מאות משפחות, מרצה לנשות עסקים ולעובדים של חברות הייטק בישראל, מנהלת קבוצות כלכליות של פייסבוק ושל וואטסאפ, בהשתתפות אלפים. מצלמת עשרות שעות וידאו מותאמות למשבר, ולמרות היומן הצפוף הצלחנו לתאם 45 דקות לראיון קצר

אולי יעניין אותך הרשמה לשידור חי מיוחד שבו אני מסבירה איך להיערך כלכלית למשבר ממושך ולצאת ממנו מחוזקים

דנה, עשרות משפחות קורסות בגלל משבר הקורונה. מה בדיוק את עושה אחרת עם המשפחות שאת מלווה?

קודם כל חשוב להבין שהמציאות הכלכלית השתנתה, גם לאחר שהמשבר הבריאותי יחלוף, ככל הנראה נכנס למיתון כלכלי ממושך. זה אומר שלא כל מי שנמצא בחל”ת ישוב לעבודתו. זה אומר שהלקוחות שלנו לא מיד יבואו לקנות מאיתנו, בעלי העסקים.  ולכן חשוב ביותר שאנחנו נבין שנהיה חייבים להתנהל במוד של חירום גם עם סיום המשבר

ולכן אני עורכת עם המשפחות תקציב חירום, שימשיך איתם גם לאחר סיום המשבר הבריאותי, אנחנו נשחרר את הרסן בהדרגה כדי להבין בדיוק לאיפה הכסף שלנו בורח. 

אני גם מתעקשת לשים כסף בצד ל”קרן חירום” שלפחות 3 חודשים עד חצי שנה של הוצאות מחיה כי מטרתם עכשיו היא לשרוד את התקופה בזמן הממושך ביותר שהם יכולים. 

מה הטעות הראשונה שמשפחות שנפגעו כלכלית מהקורונה חייבות להבין?

הטעות של המשפחות שנפגעו כלכלית מהמשבר, שהן חושבות שעם חלוף המשבר הבריאותי, חייהן הכלכליים יחזרו להיות בדיוק אותו דבר, הן ימשיכו להוציא כספים, לא יחסכו דבר למשבר הבא, ולא ישנו את ההרגלים הכלכליים שלהם, שהביאו אותן למשבר, לא מוכנות ואם חשש ממשי ליפול למעגל העוני. 

אם הן לא יפנימו ויתעוררו וישנו את דרכיהן, הן לא ישרדו את המשבר הבא (אני כוללת כאן כמובן גם משברים אישיים משפחתיים, שכל משפחה יכולה לעבור, ללא קשר למשבר בינלאומי כמו שאנחנו חווים כעת).

מה ממש קשה לעשות עכשיו?

קשה להמשיך ולהוציא כספים ללא אבחנה, בקניות באינטרנט, או דרך משלוחים עד הבית, כאילו שאין משבר. ההוצאות האלה חייבות להיעלם בשוק של משבר, בשוק של אי וודאות באשר לעתיד. וחמור מכך, אסור בתכלית האיסור, להגיע לצב שבו משפחת לוי לדוגמה, מכניסה הבייתה (נטו)  15,000 ₪ ומוציאה 15,000 ₪ כל חודש. חייב להיות סכום קבוע מהכנסה שמופרש לחיסכון, כל חודש, בלי קשר למצב החשבון בבנק.  

אוקיי, מה משפחה שנפגעה כלכלית, שקוראת את המילים האלה, יכולה לעשות כבר עכשיו?

הבעיה של משפחות שהן מתכוונות לחסוך אם “יישאר כסף פנוי בסוף החודש”. ואז מגיע “סוף החודש” ולא נשאר כסף פנוי, ולכן אין חיסכון קבוע.

בגלל זה השיטה שלי, של “חיסכון תחילה”, עובדת. 

אני מתעקשת עם המשפחות שאני מלווה, לחסוך בתחילת החודש, ביום בו מתקבלת המשכורת, 10% מההכנסה (ההכנסה שעוברת לבנק – לא מהברוטו) ולעשות הוראת קבע חודשית לתוכנית החיסכון שהם בחרו, או לפיקדון בבנק, מה שמתאים למטרות שלהם ולמצבם הכלכלי.

זה עובד מצוין כי המשפחות מתרגלות להוציא את ההוצאות שלהן מהסכום הנמוך יותר של ההכנסה, ואז אין מצב שהן לא יחסכו כסף. זו פשוט מנגנון אוטומטי שקורה כל חודש. בדרך הזו משפחות יכולות לצבור כסף רב. אם ניקח את הדוגמה של משפחת לוי שהזכרתי, היא תחסוך כל חודש 1,500 ₪ ₪ וכלל הוצאותיה יתחילו מסכום של 13,500 ₪.

אני רוצה להראות מה המשמעות של חיסכון קבוע של 1,500 ₪ שמתקיים כל חודש קבוע ובהנחה שהכספים לא נמשכים בטווח של 5, 10 ו – 15 שנה.

מאגר אישי

בתמונה ניתן לראות שסכום של 1,500 ₪ יצטבר בעוד 5 שנים לסכום של כ – 100,000 ₪, עוד 10 שנים לסכום של כמעט רבע מיליון שקלים, ובעוד 15 שנה סכום של כ- 400,000 אלף ₪ (בהנחה שמתמידים בהפקדה ולא מושכים כסף)

מה היית ממליצה  לעשות למי שיש לו קושי בלהתמיד במעקב אחרי ההוצאות החודשיות שלו? 

על קצה המזלג,
ניהול תקציב אינו מעקב אחרי הוצאות.

אני נתקלת כמעט כל יום באנשים שמתגאים בפניי שהם מנהלים תקציב. ושאני מבררת איתם מה זה אומר התשובה היא: “אנחנו במעקב אחרי ההוצאות שלנו, אנחנו רושמים כל הוצאה שהוצאנו”. 

מעקב אחרי הוצאות, אינו ניהול תקציב, כי זה רישום בדיעבד שלא מועיל להתנהלות הכלכלית העתידית שלנו.

ניהול תקציב היא פעולה הצופה פני עתיד. 

כלומר שאני הולכת לבצע רכישה מסוימת, אני צריכה לדעת מראש כמה כסף אני יכולה להוציא כי תקצבתי אותו. מה שהקצבתי – זה הסכום שאוציא ולא שקל אחד יותר.

היופי בשיטה הזו – שהיא גם פותרת אותך מלרשום את כל ההוצאות בדיעבד. אתה בודק כמה כסף נשאר לך לאותו סעיף תקציבי. על מה הוצאת בתוך אותו סעיף , האם קנית גרביים בחנות פלונית, או חולצה ומכנסיים בחנות אחרת זה כבר לא משנה.

אגב יש יופי נוסף בשיטה – אם לא סיימת את כל התקציב באותו סעיף- אתה מעביר אותו לחודש הבא וכך מתחילים להצטבר אצלך כספים, מה שגורם לתחושת העושר ולא העוני.

דנה מליניאק
דנה מליניאק עם זוג (צלם: מתן קולקר)

מבחינתי יש כאן שליחות, מתאמנים מקבלים כלים לחיים, כלים אותם הם יעבירו הלאה לילדים שלהם.

אולי יעניין אותך הרשמה לשידור חי מיוחד שבו אני מסבירה איך להיערך כלכלית למשבר ממושך ולצאת ממנו מחוזקים

ראיתי הרבה יועצים שמלמדים ניהול תקציב הבית ותכנון כלכלי מה ההבדל? למה אצלך זה עובד?

אני לא מכירה יועצים כלכליים שבאים גם מתחום פיתוח הקריירה, כמוני.
השיטה שלי “ריבוי מקורות הכנסה” אינה עוסקת בצמצום הוצאות בלבד.

החלק המרכזי של התכנית היא מציאת מקורות הכנסה נוספים.
ומאחר ואני יועצת פיתוח קריירה שנים רבות, אני מגלה בכל אדם מה היכולות שלו ואיך מתפרנסים מהן.

משבר הקורונה עזר למשפחות רבות להבין את מה שאני צועקת כבר שנים:
הסתמכות על מקור פרנסה אחד הוא אסון כלכלי. 
כל אדם או משפחה חייבת למען עתידה הכלכלי, לבסס את עצמה על מקורות פרנסה נוספים.

כתבה תומכת בכלכלסיט
כתבה תומכת בכלכלסיט (ynet.co.il)

היום יותר מתמיד אנשים מבינים שלא ניתן לייצר בטחון כלכלי איתן רק מהסתמכות על מקור פרנסה אחד.

עכשיו במיוחד – כשנראה שאין מה לעשות בגלל משבר הקורונה  – להיפך, יש המון מה לעשות בעת הזו, לנצל את ההוצאות הנמוכות, את העצירה ממרוץ החיים, זמן מצוין לחשב מסלול מחדש, גם בקריירה, גם למצוא מקורות הכנסה נוספים וגם להקטין משמעותית את ההוצאות שלנו 

אצלי בתכנית יש סשן שלם של ניתוח ההון האנושי של המשתתפים. אנחנו מדברים על פיתוח קריירה או פיתוח עסקי שבה אנחנו בודקים יחד איך אפשר להתפרנס מהניסיון, הכישרונות והיכולות שהמתאמנים מביאים איתם. האם אפשר לפתוח עסקים נוספים או מיצוי טוב יותר של הקריירה הנוכחית.
זאת בנוסף, כמובן, להגדלת ההון האישי באמצעות הון כספי.  

הפתרון שלי עובד בגלל שמתבסס על מספר מקורות הכנסה אקטיביים ופסיביים כאחד  (לכן הביזנס שלי נקרא ריבוי מקורות הכנסה)

סיכום עדויות קורונה
לקוחות מיישמים אסטרטגיות מתקדמות בריבוי מקורות הכנסה, דווקא עכשיו שכולם משתבללים בבתים שלהם.(מאגר אישי)

דנה,  לאחרונה את גם עושה המון שידורים חיים ברשת… מה יש שם?

מרבית המשפחות שאני מלווה, לא יודעות מאיפה להתחיל.  ניהול כלכלי נראה להם גדול ומאיים.

לכן אני מראה להם צעד אחרי צעד, איך ניתן לבנות את עצמם כלכלית, גם במישור היומיומי  – הניהולי, הכנת תקציב וכדומה. ובמקביל, לא פחות חשוב, התכנון העתידי, ההתחייבויות והנכסים של המשפחה ואיך איתם צועדים קדימה ומגשימים מטרות. 

אנחנו גם מדברים על הכנסות נוספות, מהם , מההון האנושי שלהם, מהיכולות והכישורים שלהם. וגם על הכנסות מהנכסים הפיזיים שלהם. הכנסות אקטיביות ופסיביות כאחד.

במיוחד היום – חייבים להסתכל לאמת בעיניים ולדעת מה מצבנו הכלכלי.
במיוחד היום – חייבים להסתכל לאמת בעיניים ולדעת מה מצבנו הכלכלי.

למה שתעשי את כל הטוב הזה?

אני רוצה להיזכר כמי שהצילה מאות  משקי בית בישראל במשבר הקורונה והוציאה אותם ערוכים טוב יותר למשבר הבא  – לצורך זה אני עושה שידורים חיים, כתבתי מדריך היערכות מיוחד למשבר הקורונה, אני מאפשרת גם שיחות יעוץ במחירים מצחיקים כי אני יודעת שהם מעריכים זאת והם יצטרפו לעשרות המשפחות שכבר עברו אצלי תהליכי ליווי שונים. מצב כזה הוא בעצם  WIN – WIN  לכולם.

איך נרשמים לשידור החי?

אני אתן לך לינק לקוראים ולקוראות.
לחיצה על הלינק תכניס את הקוראים והקוראות למערכת שתודיע להם מתי השידור הקרוב 

תכניס את המייל הכי טוב שלך והירשם לשידור החי הקרוב,לאיזה מייל לשלוח לך אותו?

לינק לשידור חי מיוחד שבו אני מסבירה איך להיערך כלכלית למשבר ממושך ולצאת ממנו מחוזקים


הבהרה

אתר דה-רוטשילד מארח לעתים כתבות ממומנות ומקודמות. כתבות שכאלה מכילות תוכן ומידע שיווקי. מערכת דה רוטשילד אינה אחראית למהימנות המידע ועצם פרסומה של הכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה של מערכת דה רוטשילד לרכוש ואו להשתמש בשירותים או המוצרים המופיעים בה.