האם הבנקים תיאמו ביניהם את העלאת הריביות על המשכנתאות?

הממונה על ההגבלים העסקיים הודיעה בוועדת הכספים כי היא בודקת לעומק את סוגיית התיאום

משכורות (צילום אילוסטרציה: פיקסביי)

“האם הבנקים תיאמו ביניהם את העלאת הריביות על המשכנתאות ובכך פעלו כקבוצת ריכוז וייקרו את המשכנתאות לאזרחי ישראל?”, שאלה זו נמצאת במוקד בדיקה שמקיימת הממונה על ההגבלים העסקיים בימים אלה ממש – כך התברר היום (שני) בדיון מיוחד שקיימה ועדת הכספים בעקבות התייקרות המשכנתאות.

לקראת סוף הדיון חשפה הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, כי הבדיקה החלה ביום חמישי האחרון לאחר קבלת נתונים מבנק ישראל.

הלפרין הודיעה, כי “במידה ויימצא כי אכן היה תיאום יינקטו כנגד הבנקים צעדי אכיפה חמורים”.  הצהרתה נאמרה לקראת סוף הדיון בוועדה ולאחר שחברי כנסת שונים העלו טענות קשות נגד התנהלות הבנקים שפוגעת בנוטלי המשכנתאות.

חברי הכנסת טענו שהבנקים מנצלים את כוחם מול הלקוחות. בתחילת הדיון אמרה נגידת בנק ישראל, כי חרף המחאה הציבורית, “אף שעלו מאוד בעשור האחרון, מחירי הדיור בישראל אינם חריגים בהשוואה לעולם”.

“אכן מחירי הדיור עלו מאוד בעשור האחרון, אבל זה לא חריג ביחס לעולם ויש מדינות כמו אוסטרליה, קנדה, נורבגיה, בריטניה ועוד, בהן המחירים עלו אף יותר. יש תופעה גלובלית של עליית מחירי הדיור. אך עדיין התופעה מטרידה. לגבי הריבית, ריבית בנק ישראל 0.94%, גם כחלק מסביבה גלובלית של ריביות נמוכות וחשוב לציין, כי הכלי הזה נועד לשמר את יציבות המחירים וגם להבטיח צמיחה. המשק הישראלי במצב טוב, במיוחד בהשוואה הסביבה הבינ”ל שעדיין מקרטעת”, הוסיפה פלוג.

היא ציינה, כי “מצוקת הדיור לא נבעה בגלל הריביות אלא בגלל “הפיגור בהיצע הדירות והפער בין התחלות הבנייה לסיומי בנייה. רק ב-2015 הגענו לסיומי בנייה בהיקף של 47 אלף דירות ונעשים מאמצים רבים בתחום אך עדיין קיים פער בין ההיצע לביקוש. חייבים להמשיך ולבנות ובמהירות בכל הארץ ובמיוחד באזורי הביקוש. יש להגדיל את הפיריון בענף הבנייה ובעיקר להכניס חברות מחו”ל להגדלת התחרות בענף והכנסת טכנולוגיות חדישות לקיצור פרקיי הזמן עד לסיום הבנייה. נכון להיום אין אינדיקציה שקשיי מימון מונעים התרחבות הבנייה”.

המפקחת על הבנקים, חדוה בר: אמרה כי “הפתרון למצוקת הדיור זה עוד דירות ולא עוד משכנתאות. הריבית על המשכנתאות ירדה בשנים האחרונות ובשנה האחרונה קצת עלתה, אך עדיין נמוכה יחסית. בשנים האחרונות קיימת מגמה של גידול ברמת הסיכון של משקי הבית והבנקים בחשיפה לכמות גדולה יותר של משכנתאות ולכן נקטנו בצעדים להפחתת הסיכונים ולתמחור טוב יותר של הסיכונים שנלקחו. הגידול בסיכון של הבנקים בחשיפה לנדל”ן במקביל לעליית מחירי הדיור הובילו לכך שהציבור נאלץ לקחת משכנתאות גבוהות יותר ולתקופת פירעון ארוכות יותר, כיום בממוצע ל- 21.5 שנים”.

לדעת בר, “התחרות בענף המשכנתאות היא הגבוהה ביותר בהשוואה לכל שאר הסגמנטים. אנחנו לא רואים אינדיקציות לכך שהתחרות בתחום איננה גבוהה, כי אם להיפך”.

יו”ר ועדת הכספים, ח”כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תרעומת: “הכלכלה חשובה ויציבות הבנקים חשובה מאוד, אבל בסוף אדם לוקח משכנתא והקושי שעימו הוא מתמודד גדול מאוד. השאלה אם הדאגה לבנקים היא על-מנת לאפשר להם לקחת משכורות גבוהות בסופו של דבר. יש גם חברה בסופו של יום”.

“העברנו כאן בוועדת הכספים את חוק בנק ישראל, ובין השאר, תפקיד הנגידה הוא גם לשמש יועצת כלכלית-חברתית לממשלה. בנק ישראל היה צריך לבוא באמירה לממשלה כיצד לסייע לציבור”, אמר גפני והוסיף, “אני רוצה שתהיה אמירה של בנק ישראל כשהבנקים מסרבים לאפשר ליועצי משכנתאות להיכנס לבנקים יחד עם הלקוחות”.

מנכ”ל איגוד הבנקים, משה פרל טען כי “העלייה בריביות על המשכנתאות היא בעקבות משבר הדיור ולא סיבה למשבר. אין למערכת הבנקאית שום התנגדות לקבלת ייעוץ בוודאי כשיש פער מידע, אלא שנתקלנו בהרבה מקרים של שרלטנים ובמקרי זיוף של מסמכים ויכולות החזר ולא הלקוח ולא הבנק לא יכולים להיות חשופים לייעוץ הלא טוב הזה”.

פרל הציע על-מנת להקל כי “בכל העולם קיים ביטוח אבטלה שמאפשר לקבל קצבה שמאפשרת לפרוע חובות. ביטוח אבטלה יכול לתרום להוזלת הריביות על המשכנתא”.

יו”ר הוועדה גפני השיב לפרל, “כל חברי ועדת הכספים מאוחדים בכך שיש לאפשר ליועצי משכנתאות ללוות את הלקוחות. בסוף עוד נעביר את זה בחקיקה, כמו שהעברנו את הגבלת שכר הבכירים”.

בסיכום הדיון קרא גפני לנגידה ולמפקחת לקדם הסדרה של שוק יועצי המשכנתאות על-מנת לאפשר בהקדם לנוטלי משכנתאות להיוועץ באנשי מקצוע בעת נטילת ההלוואה המשמעותית ביותר בחייהם. כמו כן קרא לרשות הפיקוח על הביטוח ושוק ההון לקדם בהקדם פתרון שיאפשר לבעלי מוגבלויות ליטול משכנתאות ודרש תשובה בתוך שבועיים כיצד בכוונת הרשות לפעול בנושא.