מדוע אין שיוויון בסיוע בדיור ליוצאי אתיופיה?

מתברר כי עולים שאינם זכאים למענק רכישה, אלא לסיוע בשכר דירה בלבד, זכאים לסכום סיוע העומד על 1500 ש''ח על פני 5 שנים

שר הבינוי והשיכון יואב גלנט צילום: יח"צ

הוועדה לצדק חלוקתי בראשות ח”כ מיקי זוהר (הליכוד) קיימה דיון בהשתתפות שר הבינוי והשיכון יואב גלנט, בנושא מענקי סיוע ליוצאי הקהילה האתיופית לרכישת דירות באופן שוויוני.

מדובר בדיון המשך לדיון שהתקיים בוועדה בחודש מאי, ובמהלכו העלו יוצאי אתיופיה טענות כי קיים נוהל שאינו גלוי המגביל את יכולת הרכישה של העולים וכובל אותם למרכזי הקליטה, מה שמביא להסללתם לשכונות קשות ביותר.

עוד עלה בדיון כי עולים שאינם זכאים למענק רכישה, אלא לסיוע בשכר דירה בלבד, זכאים לסכום סיוע העומד על 1500 ש”ח על פני 5 שנים.

יו”ר הוועדה ח”כ זוהר אמר “החזקת מבנה קליטה לשנה עבור 2500 עולים גובה 200,000 ₪ בשנה, אם היו נותנים סכום כזה לכל משפחה היו נסגרים מרכזי הקליטה. יש להגדיל את המענקים בהתאם לעלויות בשנים האחרונות בשוק הדיור, זאת ללא עלות תקציבית, אלא במקום תקצוב מרכזי הקליטה.

”בנוסף אנו מבקשים להמיר את סכום הסיוע העומד על 1500 ₪ ל- 5 שנים, ל- 90,000 ₪ כמענק חד פעמי לעולים שאינם זכאים למענק רכישה, אלא לסיוע בשכ”ד בלבד, על מנת שסכום זה שיהווה הון התחלתי לרכישת דירת קבע לפי בחירת העולה”, אמר זוהר.

שר הבינוי והשיכון גלנט סקר בפני הוועדה את פעילות משרדו בנושא, “אני מסור לעניין האוכלוסייה יוצאת אתיופיה, מכיוון שחובתנו לדאוג לכך שהאוכלוסייה הזו תתערה במדינה. הייתה לי הזכות להשתתף במבצעים הראשונים להבאתם לפני הרבה שנים. אני מרגיש מחויבות אישית לנושא. קלטנו אוכלוסיות ועדות מהרבה יבשות וארצות, כל עדה שהגיע לכאן רצה תקופה מסוימת על מסלול ההמראה ואז המריאה. לצערי הרב חלק ניכר מהאוכלוסייה הזו עדיין נמצאת על מסלול ההמראה ולא מצליחה להמריא. הדבר המתסכל זה שזה למרות שזו אוכלוסייה קטנה יחסית”.

גלנט סיפר כי ראש הממשלה הקים ועדה לצמצום פערים באוכלוסייה האתיופית, ”הוא גם יושב בוועדות האלה באופן סדיר ועוקב. לנו במשרד הבינוי יש שתי תחומי אחריות בעניין הזה. הראשון – סיוע לרכש דירות במחיר מופחת, קיבלנו החלטה שאנחנו רוצים לתת הנחה משמעותית גם בעלות הרכישה וגם באופן הביצוע שלה.

”אחרי דין ודברים הגענו למצב שאנחנו נותנים הנחה של 600,000 שקלים. אפשר לממש את ההנחה איפה שרוצים והיא לא מוגבלת למקומות מסוימים. נקודה שנייה, אנחנו עוסקים בתהליכי התחדשות עירונית בחמש שכונות. זה סדר גודל של 120 מיליון ₪ בחמש שנים. יש שם אלפי יחידות של פינוי בינוי. בנוסף הכנסנו את מה שנקרא שיקום שכונות חוזר. להגיד שהבעיה פתורה, התשובה היא לא. אבל יש התקדמות משמעותית”, הסביר גלנט.

באשר לבקשה שהופנתה לשר לתת עדיפות ליוצאי אתיופיה ב”מחיר למשתכן” השיב השר גלנט כי “תכנית מחיר למשתכן פועלת רק על מדד אחד, למי יש או למי אין. אין התייחסות לשום דבר אחר, אם מתחילים להיכנס לנושאים האלה יתחילו בעיות שלא יאפשרו לתוכנית להתקדם. כל חריגה מזה מיד תעלה שאלה למה לא נותנים העדפה גם למי ששירת בצבא/ יש לו הרבה ילדים וכו'”.