מהו תשלום קבוע? חברות יחוייבו לפרט

ועדת הכלכלה אישרה לקריאה ראשונה: חברות יפרטו עבור מה הן גובות "תשלום קבוע". היו"ר כבל: כל מה שאנחנו מבקשים זה שקיפות – הגיע הזמן שנדע עבור מה אנחנו משלמים

ח"כ איתן כבל, במהלך דיון בוועדת בכלכלה (צילום: )איציק הררי, דוברות הכנסת

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח”כ איתן כבל, אישרה השבוע לקריאה ראשונה את הצעת היו”ר וחברי כנסת נוספים, לתקן את חוק הגנת הצרכן ולחייב את החברות השונות הגובות “תשלום קבוע” בעסקאות מתמשכות לפרט בדיוק עבור מה נגבה התשלום.

היו”ר כבל אמר כי כבר לפני עשור גילה את הביטוי האלמותי בכל חשבון “דמי שימוש קבועים”, וביקש לטפל בזה.

הוא הוסיף כי למרות שנטען כי הדבר טופל, בעיקר בחברת בזק שגבתה תשלום קבוע עבור מכשירים שכלל לא קיימים היום, ה”זמיר” וה”עפרוני”, התברר שזה עדיין קורה והחברות עדיין משתמשות בפטנט הזה להוציא כסף מהצרכנים. הוא אף הוסיף כי בכוונתו לקיים דיון נפרד באשר לגבייה של בזק, ודרש מנציגי החברה לקבל נתונים על אותה גבייה והבהיר: “זה לא יעבור להם בשקט”.

היו”ר כבל התייחס להצעתו ואמר כי “כל מה שאנחנו מבקשים זה שקיפות, אם לוקחים מאתנו כסף תגידו על מה. כשביקשנו לעשות את זה בפעמים קודמות הזהירו אותנו שהשמים יפלו. גם אם כל שבועיים באים עם מטלית ומנקים את הכבל – אז אני רוצה לדעת מזה, אם באים לבצע בדיקת בטיחות – אני רוצה לדעת. ואני רוצה לראות שמישהו יסרב לתת את המידע הזה לצרכנים”. הוא אף דרש כי הפירוט יהיה פשוט, “כדי שלא נצטרך אחר כך להקים מכוני מחקר כדי להבין מה כתוב שם”.

ראש אגף צרכנות, בקרה ופניות הציבור ברשות החשמל, מירב יוסף, אמרה כי כבר ב-2014 קבעה הרשות אמת מידה המחייבת את חברת החשמל לפרק את מרכיבי התשלום הקבוע, וציינה כי ניתן למצוא זאת באתר הרשות ובאתר חברת החשמל. הפירוט כולל עמוד שלם של טבלאות ויוסף ביקשה שלא להוסיף אותו לחשבונית כדי לחסוך בעלויות.

היו”ר כבל אמר בתגובה כי “לא צריך דף שלם מלא טבלאות עם נוסחאות, שהצרכן יצטרך ללמוד נגזרות ולהוציא שורש, מספיקה שורה אחת עם מרכיב החיוב ועלותו”. הוא אף סירב לבקשה להעלות את הפירוט רק באינטרנט, ואמר כי לא מעט צרכנים לא יודעים להיכנס לאתרים ולמצוא את המידע וגם להם מגיעה השקיפות.

עו”ד עומר ורדי מרשות המים אמר כי הרשות תומכה בהצעה, אך היא מחילה רגולציה משלה על התאגידים והזהיר שהחקיקה לא תחיל רגולציה כפולה ושונה.

היו”ר כבל מתח ביקורת על הדברים ואמר כי כל מה שהוועדה מבקשת זה שהצרכנים ידעו עבור מה הם משלמים. “כולם תמיד מתחילים בזה שהם תומכים בהצעה ואומרים שהיא מצוינת, אבל אז לובשים את חלוק הווטרינר ובודקים איך לסרס אותה”, אמר.

נציגת התאחדות התעשיינים, כרמל פלדמן, ונציגת אמישראגז, עו”ד חגית הלר, אמרו בתגובה כי הן מברכות על ההצעה ואין להם הסתייגויות.

באשר ל”זמיר” וה”עפרוני” ביקש היו”ר כבל לדעת כמה קווים של בזק היו לפני כעשור וכמה אזרחים ביקשו באותה תקופה להפסיק לשלם עבור אותם מכשירים ישנים.

עו”ד איילת כהן מעגן מבזק אמרה כי הדבר מצוין בחשבונית וכי עשרות אלפים ביקשו להפסיק את החיוב. היו”ר כבל אמר בתגובה כי ראה את החשבונית ו”כדי להגיע לאותה שורה צריך לעבור את מחסום קלנדייה” ודרש לדעת כמה צרכנים לא ביקשו לבטל את התשלום.

רפרנט אנרגיה במשרד האוצר, אסף קזקוב, הסתייג מההצעה ואמר כי בכל הנוגע לחברות הגז החשש הוא שהדבר יטיל עלויות שיפגעו דווקא בחברות הקטנות. היו”ר כבל דחה גם את הטענה הזו ושב ואמר כי זאת חוצפה שלוקחים כסף מהצרכנים בלי להגיד להם עבור מה.

נציג האוצר התעקש ואמר כי יהיו לכך עלויות לחברות, ונציגת רשות החשמל הוסיפה כי ברור שזה יגולגל על הצרכן. היו”ר כבל זעם ואמר בתגובה כי אם זה הולך להיות ככה הוא רוצה לדעת בדיוק כמה עולה הדפסת שורה, ולבדוק כל תחשיב ותחשיב של כל חברה ולראות אם הוא אכן נכון.

כאמור, ההצעה אושרה והתיקון קובע כי בעסקה מתמשכת תוכל לגבות “דמי שימוש קבועים” אך ורק אם תפרט בחשבונית את המרכיבים שעבורם נגבה התשלום ואת עלותם. כמו כן נקבע כי ההצעה תיכנס לתוקף 5 חודשים לאחר פרסומה ברשומות. היו”ר כבל אף הוסיף כי בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ייבחן גם גובה העיצום הכספי שיוטל על החברות שיפרו את החוק, כדי שלא ישתלם להם לשלם את הקנסות.