מי יגן על הלקוחות של הנמלים בישראל

אלי סיון, יו"ר איגוד יבואני התבואות לישראל תוהה מדוע המדינה מעניקה הגנה לעובדי המלים, אך שוכחת את הלקוחות שלהם

נמל אשדוד (צילום: יעקב סער, לע"מ)

יו”ר איגוד יבואני התבואות, אלי סיון טוען כי אין שיוויון בהגנת המדינה על הנמלים בישראל.

“משרדי האוצר והתחבורה מסכימים להעניק לעובדי הנמלים חסינות מפיטורין לתקופה ממושכת, לשם הבטחת עתידם התעסוקתי, גם כשיפתחו הנמלים הפרטיים החדשים. בעת הזו, אנחנו מצפים ממשרדי הממשלה להעניק גם לנו, הלקוחות השבויים של הנמלים הקיימים, אשר המדינה חסמה בפנינו את ההזדמנות לעבוד בעתיד עם הנמלים החדשים, הגנה בסיסית מפני השירות הלא טוב בנמלים, שגורם לנו נזקים כספיים עצומים”, הוא מוסיף.

לדברי סיון, “זמני ההמתנה הממושכים לפריקה בנמלים מתארכים משנה לשנה, כתוצאה מחוסר תשתיות, מחוסר יעילות, מאי הקצאת משאבים מספקים, בשל מחסור בכוח אדם ומסיבות נוספות. ההמתנות המיותרות של האוניות בנמלים כבר גורמות לנזק, שעולה על 100 מיליון שקלים לשנה, ומתגלגל לייקור מחירי המזון בארץ: ליוקר מחירי הקמח, הביצים, השמן, המרגרינה והבשר. בחסות הממשלה, אין לנמלים מוטיבציה להתייעל, כיוון שלא מוטלים עליהם קנסות או סנקציות כלשהן בשל השירות הלקוי שהם נותנים ללקוחותיהם”.

סיון מכוון בדבריו לכך שכיום אין לנמלים שום מוטיבציה להשקיע בתחום השירות. כך למשל, כאשר ישנה בעיה בנוכחות משאיות לפריקה ישירה של מוצרי גרעינים מאוניה (בשל פקקים בכבישים, תאונות דרכים  ואחר), גובה הנמל דמי המתנה מהיבואן. במצב ההפוך, כאשר המשאיות ממתינות לאוניה, שמסיבה כלשהי פריקתה מתעכבת (בשל מחסור בידיים עובדות, מחסור בציוד פריקה זמין, או כל סיבה אחרת) – הנמל לא מחויב לפצות את היבואן.