“מנהלים קרב בלימה שחברות לא יימחקו מהבורסה”

כך מצהיר פרופ' שמואל האוזר יו"ר הרשות לניירות ערך בקריה האקדמית אונו ■ סנדי פרוכר, סגן יו"ר הנאסד"ק: "על הבורסה בתל אביב לפעול כדי להחזיר את החברות הישראליות הביתה ועל התהליכים לנוע קדימה מהר ובהצלחה או שלא תהיה בורסה"

ראש הרשות לניירות ערך הפרופסור שמואל האוזר צילום: דוברות האוצר

בכנס “שינוי מבני בבורסה בתל אביב: אתגרים ופוטנציאל” שהתקיים היום בקריה האקדמית אונו, נשמעו קריאות רבות לשינויים חשובים בבורסה בתל אביב.

פרופ’ שמואל האוזר, יו”ר הרשות לניירות ערך אמר כי “אחרי שנים שהבורסה היתה מקור לגאווה ישראלית, שהתעשייה הישראלית קמה בעזרתה, שיזמים הצמיחו עסקים קטנים לעסקים חובקי עולם בזכות הבורסה, מדברים בה היום סרה”.

“אומרים עליה שהיא מיושנת, שהיא מתייבשת, ויש הטוענים שהיא כבר לא נדרשת. הבורסה אינה מיובשת. אבל מאחורי שתי המילים הללו, חבוי משהו שהוא לא בסדר – ואם נחכה, נבקר, נקטר ורק נקווה ולא נעשה, הבורסה בסוף תתייבש ושום דבר לא יהיה בסדר”, אמר יו”ר הרשות לניירות עורך.

לדבריו, “אני דווקא אופטימי וחושב שהתהליכים שאנחנו מובילים ושעוד נוביל ישנו את המציאות. אני מאמין שהבורסה לא רק שלא סיימה את תפקידה במשק הישראלי, אלא שזו רק שאלה של זמן עד שהיא תחזור להיות קטר הצמיחה של המשק. מודרנית יותר, יעילה יותר, מחוברת יותר, וזולה יותר למסחר עבור המשקיעים”.

עוד הוסיף פרופ’ האוזר, “אלמלא הבורסה, לא היו מגלים גז בישראל ולא היתה קמה טבע. אלמלא הבורסה, לא היתה לנו בישראל תעשיית מזון מהמתקדמות בעולם. אנחנו עדים בעשור האחרון להיעלמות של חברות טכנולוגיה מהנוף הישראלי – וזה אחד הנושאים שמדירים שינה מעיני, משום שיש צורך להוביל לשינוי מהותי”.

“אסור לנו להשלים עם הטענה שאין עתיד לשוק ההון בישראל. אסור לנו להשלים עם הטענה שהבורסה מתייבשת ולהתייאש ממנה, אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו על מנת שהבורסה ושוק ההון הישראלי ימלאו תפקידם כקטר שמוביל אחריו את קרונות הצמיחה והתעסוקה”, סיכם האוזר.

פרופ’ ירון זליכה, ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו ציין כי “אחת הרעות החולות של המשק הקפיטליסטי הוא הריכוזיות. בשוק הישראלי יש למעלה מ-100 מונופולים ואין ספור דואופולים. הרשות לניירות ערך מפספסת את העניין של תרומת הרגולציה לבורסה. ההוצאות הגדולות שדורשת הרגולציה מכבידה על החברות ובתי ההשקעות הקטנים ובכך גורמת להם לצאת החוצה. השינוי המבני ישפר את הפלטפורמות וישפר את העמלות, אך אין קשר למספר החברות שיכנסו לבורסה. חברות קטנות ובינוניות לא עולה על דעתן להיכנס לאור עלויות הרגולציה”.

עוד הוסיף פרופ’ זליכה כי “אין טעם ברגולציה אם התוצאההיא מונופוליזציה או דואפוליזציה בענף, זה כמו חיבוק דב, מאחר ומאה אחוז רגולציה משמעותה אפס חברות קטנות בבורסה”.

 מאייר סנדי פרוכר, סגן יו”ר הנאסד”ק אמר כי “השינוי המבני בבורסה זהו כלי להכניס דם חדש ולהוציא את השועל מלול התרנגולות”.

“בישראל יש כישרונות אדירים ועליהם לפעול כדי להחזיר אותם הביתה. חשוב להבין 80% מהנכסים אינטלקטואליים בישראל נעלמים מאחר וחברות אלו גדולות מידי עבור השוק המקומי – וכדי להצדיק את פעילותן הם חייבות לצאת לשוק הגלובלי”.

“ישראל היא מדינה קטנה אך עם הזדמנויות וכישרון בלתי רגיל, אך עודף הרגולציה מונע מהחברות מהווה מכשול עבור חברות קטנות להכנס לשוק”, אמר פרוכר והוסיף, “הבורסה בתל אביב אינה היחידה בעולם שסובלת ממיתוג שלילי, ולכן המסר שלי הוא שעל הרגולטור להיות מהפכני”.

פרופ’ משה בן חורין ראש הקריה האקדמית אונו ויו”ר הוועדה לשקלול המסחר והנזילות בבורסה טען כי “השאלה על הפרק היא מה לעשות עם הבורסה והתשובה היא הפרטת הבורסה. חשוב להבין שההפרטה לא תפתור את הבעיות אבל תעלה את הבורסה על הפסים הנכונים. לא ניתן להישאר במצב הנוכחי שבו הבורסה מוחזקת על ידי מספר בנקים ולא מסוגלת לטפל בניגוד עיניינים. צריך להפריד את הבעלות מהאפשרות לסחור”.

לדבריו, “צריך הקלות ברגולציה, וחשוב שהיא תהיה מאחר ובשוק ההון מדובר על עסקאות שמשחררים כסף וודאי היום תמורת כסף אי וודאי בעתיד ולכן צריך מישהו חיצוני שיעשה את הרגולציה”.