סקירה כלכלית שבועית – הכיוונים המרכזיים בשוק

לאן הולכים השווקים ומה מצב המדדים? אלכס זבז'ינסקי, מבית ההשקעות מיטב דש עם נתוני המאקרו - נכון לתחילת השבוע

סקירה כלכלית (צילום אילוסטרציה: פיקסביי)

למרות שמשרד האוצר הוריד את תחזיות הצמיחה לשנים 2016-2018 ל-2.5%, 2.7% ו-2.8% בהתאמה, הכלכלה המקומית ממשיכה לתפקד בצורה די טובה. הבעיות שבגללן התחזית ירדה, שקשורות בעיקר ליצוא, אינן נוגעות באופן מיידי לחיי האזרחים. דווקא בכל הפרמטרים שמשפיעים על רווחת האזרחים בהווה – השכר הריאלי, התעסוקה וגביית המסים, משרד האוצר עדכן את התחזית כלפי מעלה – “אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת”.

גם סקר החברות של בנק ישראל לרבעון השני מצביע על תמונה חיובית של שיפור בצמיחת המגזר העסקי בעיקר בענפים שפעילותם ממוקדת בביקוש המקומי.

בנוסף, הגידול בפדיון בכלל ענפי המשק ובענפי המסחר ממחיש את עוצמתם של הביקושים המקומיים.

הממצאים של סקר החברות של בנק ישראל באים לידי ביטוי בנתונים שהתפרסמו בשבוע שעבר. מדד פדיון של כלל ענפי המשק (לפי נתוני המע”מ) צמח בשנה האחרונה בקצב שנתי של כ-5%-6% לעומת כ-2%-3% בין השנים 2012-2014. עובדה זו יכולה להסביר את הגידול בגביית המסים.

קיימת שונות גדולה ברמת הפעילות בין הענפים השונים. בענפי הבינוי ובענף פעילויות הנדל”ן ניכרת האטה שמצביעה על התקררות בתחום.

לעומת זאת, בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי קצב גידול בפדיון עלה משמעותית וממחיש את עוצמתה של הצריכה הפרטית.

מצב מדד הייצור

נתוני הייצור התעשייתי מושפעים במידה ניכרת מההתפתחויות בסחר החוץ ולכן מדד הייצור התעשייתי הכללי מציג קיפאון בפעילות. בחינה מעמיקה של הנתונים מראה שהתמונה לא שחורה כל כך:

  • למרות היעדר הצמיחה במדד הייצור התעשייתי, קצב הגידול של שעות העבודה בתעשייה עלה באופן חד לרמה הגבוהה ביותר מאז 2010.
  • מדדי הייצור התעשייתי בכל רמות הטכנולוגיה, למעט טכנולוגיה עילית, צומחים בקצב הגבוה ביותר מאז שנת 2010. עובדה זו יכולה להסביר מדוע שעות העבודה בתעשייה עלו.
  • חלה עלייה במכירות התעשייה לשוק המקומי שמהווה יעד לכ-60% ממכירות התעשייה, זאת בשעה שהמכירות ליצוא נמצאות בירידה עמוקה. ירידה במכירות מרוכזת בעיקר בענפי הטכנולוגיה העילית ושם קיימת השפעה גדולה של החברות הגדולות בתחום הרכיבים האלקטרוניים והתרופות.

הורדת תחזית האינפלציה בעקבות ההוזלות הצפויות של מחירי הדלק וביטוח החובה

בשבוע שעבר התפרסמו מספר הודעות לגבי הפעולות היזומות של משרד האוצר להפחתת המחירים והידיעות על הוזלות המחירים מסיבות אחרות:

  • החל מחודש אוקטובר יוזלו מחירי ביטוח החובה בשיעור של 15%. התרומה למדד צפויה להסתכם בכ-0.15%.
  • נשקלת הטלת פטור ממכס על יבוא עגבניות בחגים.
  • נשקל ביטול המכס על דגים עד 2018.
  • הוטל פיקוח על מחירי תחליפי חלב לתינוקות.
  • מתנהל מו”מ מול ארה”ב להסרת המכסים על יבוא בשר ומוצרים נוספים.
  • הודעות על הוזלות המוצרים ע”י תנובה.
  • בעקבות הירידה במחירי הנפט, הוזלת הדלק צפויה לתרום כ-0.1% למדד חודש אוגוסט.
  • מנגד, שר האוצר מתכוון להטיל מס מיוחד על מחזיקי 3 דירות ומעלה. צעד זה צפוי לזרז בלימת מחירי הדירות בבעלות. אולם, חלק מהמס עשוי להתגלגל על השוכרים, במיוחד באזורי הביקוש. בנוסף, הטלת המס עלולה לפגוע בהיצע של הדירות להשכרה לאורך זמן.

בעקבות הוזלת ביטוח החובה והדלק מחד, וההשפעה הצפויה של הטלת המס על בעלי הדירות מנגד, הורדנו את התחזית לאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים ל-0.5%.

למרות שהשקל התחזק בכ-1.7% ביחס לסל המטבעות בחודש האחרון ושוב מתקרב לרמות התחתית, בנק ישראל צפוי להשאיר את מדיניותו ללא שינוי בהחלטתו השבוע.

האינפלציה בישראל ירדה הרבה מעבר למה שנובע מהכוחות העולמיים

כפי שכתבנו לעיל, הממשלה ממשיכה לפעול במרץ להורדת יוקר המחיה, מה שצפוי לגרום לאינפלציה בישראל להיות נמוכה יחסית לסביבת האינפלציה העולמית.

גורם נוסף שפועל להוזלת האינפלציה אינו ייחודי רק לישראל וקשור להתרחבות התחרות של המחירים המקומיים מול חו”ל בעקבות התפתחות המסחר האלקטרוני וגידול בנסיעות לחו”ל. יחד עם זאת, יתכן וגם כאן הכוחות הפועלים בישראל להוזלת המחירים היו חזקים יותר מאשר בעולם בעקבות העלאת רף המחירים פטור ממכס של המוצרים הנרכשים באינטרנט בחו”ל ומדיניות “שמיים פתוחים” שהוזילה כרטיסי הטיסה.

ההשפעות הללו באות לידי ביטוי בנתוני הצריכה של הישראלים בחו”ל בנתוני התמ”ג ובפילוח הרכישות בכרטיסי אשראי בין ישראל לחו”ל.

מספר העסקאות בכרטיסי אשראי שנעשו בחו”ל (ישירות ובאינטרנט) עלה ב-60% בין 2013 ל-2016.כאשר סכומי עסקאות עלו ב-45%. לצורך השוואה, בישראל הגידול היה 20% ו-14% בהתאמה. כתוצאה מזה, סכומי העסקאות בחו”ל מהווים כעת כ-7% מסך העסקאות בכרטיסי אשראי לעומת כ-5% בשנת 2011.

צריכת הישראלים בחו”ל, כפי שבאה לידי ביטוי בנתוני התמ”ג, גדלה בין השנים 2013-2016 ב-28% לעומת 9% בלבד בישראל. צריכת הישראלים בחו”ל מהווה עדיין רק כ-2.7% מסך ההוצאה לצריכה המקומית, אך כאן צריכים לקחת בחשבון שהצריכה המקומית כוללת שירותים שונים שאין להם תחליף בחו”ל כגון שירותי הדיור, התקשורת, הבריאות, החינוך וכו’. כמו כן, גם המזון, הרכבים או הריהוט כמעט ולא קונים בחו”ל. לפיכך, הצריכה בחו”ל הגיעה כבר לכ-14% מהצריכה המקומית הרלוונטית שיש לה תחליף בחו”ל.

כדי לקבל הערכה לגבי השפעת הגורמים המקומיים בזירת המחירים, השווינו את עליית המחירים בישראל לעומת השינוי הממוצע במדינות ה-OECD לפני ואחרי 2011.

השינוי המצטבר במדד המחירים בישראל ללא המזון והאנרגיה בין השנים 2008-2011 היה כמעט כפול לעומת הממוצע במדינות ה-OECD. לעומת זאת, בין השנים 2012-2015 המחירים ב-OECD עלו בשיעור כפול בהשוואה לישראל. גם  במדד מחירי השירותים ללא שירותי הדיור, התמונה התהפכה בין שתי התקופות (תרשים 10). נוסיף, שגם במחירי המזון התמונה דומה.

לסיכום, השפעת התחרות למחירים המקומיים מצד חו”ל חזקה יותר בישראל מאשר במדינות האחרות וממשיכה להתעצם