“פגיעה בהשכלה הגבוהה – היא פגיעה בעתיד המדינה”

ראשי האוניברסיטאות ומנהיגי הסטודנטים זועמים על הקיצוץ הצפוי בהיקף של כמאה מיליון שקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה.

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא צילום: שרון צור, דוברות הטכניון

על רקע הדיונים לקראת חוק ההסדרים וקביעת התקציב לשנתיים הקרובות, מסתמן קיצוץ משמעותי בהיקף של כ-100 מיליון שקלים בתקציב ההשכלה הגבוהה.

בנוסף על פי ההצעה, אמור להיכלל גם קיצוץ של כחצי מיליארד שקלים בתוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה.

ראשי המוסדות להשכלה גבוהה מזהירים כי הקיצוץ יפגע באיכות ההוראה, בפיתוח המחקר ובתוכניות לשילוב אוכלוסיות מוחלשות במערכת ההשכלה הגבוהה.

יו”ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא הטכניון, פרופ’ פרץ לביא מזהיר כי “לא ניתן לקרוא ולשאוף למצוינות ולצפות לפיתוחים רפואיים, טכנולוגיים ובטחוניים, כאשר מקצצים פעם אחר פעם בתקציב ההשכלה הגבוהה”.

“ממשלת ישראל מצד אחד, מדברת גבוהה-גבוהה על הצורך בבלימת תופעת בריחת המוחות ומאידך, מקצצת בתקציב האקדמיה ולמעשה דוחקת את החוקרים והמדענים המצוינים שלנו אל מחוץ לגבולות המדינה”, אומר לביא.

פרופ’ שלמה גרוסמן, יו”ר ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות ונשיא המכללה האקדמית אשקלון מוסיף כי “מדובר בבשורה קשה וכואבת המציבה את עתיד ההשכלה הגבוהה בישראל בסימן שאלה”.

“קיצוץ בתקציב משמעותו קיצוץ בכוח אדם ופגיעה במחקר האקדמי. הקיצוץ יחזק את בריחת המוחות מעבר לים ולא פחות חשוב, יפגע בסטודנטים. אין מדובר רק בפגיעה בסטודנטים הלומדים כיום, אלה גם ובעיקר, באלה המתעתדים לרכוש השכלה גבוהה בעתיד”, הוא מוסיף.

גם גלעד ארדיטי, יו”ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל מודאג מאוד.

“ישנה הסכמה על כך שיש להשכלה הגבוהה השפעה ארוכת טווח על המדינה, ועדיין בכל שנה בוחרים לקצץ ולהקטין משאבים דווקא בתחום זה, תחום שבטווח הארוך משפיע בצורה חיובית על הפיריון של המשק”.

“קיצוצים בסדר גודל כזה לרוב מתגלגלים בסופו של יום על כתפי הסטודנטים אם זה בתחום החדשנות בהוראה, אם בהיעדר קשר בין האקדמיה לשוק התעסוקה ואם ביצירת מסלולים ייעודיים על מנת להוביל לשוויון הזדמנויות עבור כלל אזרחי ישראל”, אומר ארדיטי.