שבית ליפשיץ: ”כיום שנת מצוות הפכה חלון הזדמנות אחרון להקנות לילד ערכים משמעותיים וכלים לחיים שנייה לפני שהוא פורח מהקן“

בזמן שחגיגות בר ובת מצווה נתפשות אצל רבים כפורמט הכולל אולם אירועים, עלייה לתורה ומסיבה לילדי הכיתה… יותר ויותר הורים בוחרים לחגוג ’שנת מצוות‘ ובכך לנצל את חלון ההזדמנות שלפני גיל ההתבגרות, להעמיק עם הילד את הקשר ולהקנות לו ערכים באמצעות חוויות משותפות. איך עושים את זה ולמה זה כל כך חשוב? יצאנו לבדוק!

מסע בת מצווה תמים הוביל לטרנד לוהט (תמונה: אוסף פרטי)
מסע בת מצווה תמים הוביל לטרנד לוהט (תמונה: אוסף פרטי)

אולי יעניין אותך גם:

כאן חוגגים בלי שום מגבלות: איך לחגוג לילד בר/ בת מצווה ולזכות בחוויה מדהימה גם בשנת קורונה?

גיל ההתבגרות בפתח? זו הדרך ללמד אותם לקחת אחריות ולהפוך לעצמאים שנייה לפני שהוא דופק בדלת

שנת מצוות: הטרנד החדש שכבש משפחות בארץ זולג גם למשפחות ברחבי העולם

שבית ליפשיץ היא כיום אישה עסוקה מאוד. אבל אם הייתם לוקחים אותה 19 שנים אחורה ומספרים לה שמסע בת מצווה תמים שתפרה לאחייניתה שהגיעה לביקור מולדת יוביל לטרנד לוהט בקרב משפחות שחוגגות לילדיהם בת או בר מצווה… היא הייתה בוודאי משועשעת.

“הכל התחיל בינואר 2007 כשאחיינית שלי הגיעה לארץ לחגוג בת מצווה“ היא נזכרת ובקול מתרגש חוזרת לרגע אל נקודת ההתחלה“…הייתי אז אמא לשלושה. הקטנה שלי הייתה בת 9 חודשים ובכל זאת הצלחתי לארגן עבור האחיינית שלי מסע של 4 ימים בעקבות ציר הזמן של א”י. כל אתר שבחרתי ייצג תקופה, וכך עברנו עם כתבי חידה כמעט בכל הארץ, בין היתר גם בירושלים, במחוזות ילדותו של אבי… היינו 15 אנשים כולל תינוקות והאירוע ריגש מאוד ויצר הדים רבים. אנשים אמרו לי, את חייבת לפתח את זה לעסק כדי שגם אחרים יוכלו לחוות את החוויה… הייתי אז אדריכלית, מדריכת טיולים ואמא ל- 3 קטנטנים.

ביוני אותה שנה כבר הפקתי את האירוע ראשון. “

דבר גרר דבר והיום שבית היא שם דבר בקרב הורים שלא מסתפקים בבת או בר מצווש אלא מחפשים את הבנפיט של שנת מצוות בחוויה ובמשמעות שתלווה את הילד שנים אחר כך.

שבית ליפשיץ: ”אנחנו מדברים על העצמת הילד ועל לתת כלים לחיים“ (צילום: דניאל בבצ'יק)
שבית ליפשיץ: ”אנחנו מדברים על העצמת הילד ועל לתת כלים לחיים“ (צילום: דניאל בבצ’יק)

שבית, לארגן חגיגת בר מצווה לרוב ההורים זה מספיק מתיש, אז שנה שלמה?

”אנחנו מדברים על דברים שונים…נכון, יש את החגיגה שרוב ההורים ישקיעו בה את המשאבים, וזו חוויה בפני עצמה.

כאן אנחנו מדברים על משהו אחר…אנחנו לא עוסקים ב‘שואו’ ובמעטפת הנוצצת, כך שאין כאן בכלל לחץ של איך ניראה ומה יגידו והאם זה יצא אירוע ’פצצה‘. אנחנו מדברים על העצמת הילד ועל לתת כלים לחיים דרך הפעלות שונות. אנחנו עובדים עם תכנון מדויק מראש שהופך הכל לקל.

זה משהו שנעשה במסגרת המשפחתית המצומצמת שלו או בסביבה הקרובה עם הפעלות שהילד בוחר ודגש על דברים כיפיים וחווייתיים.

יש הורים שיעשו את זה לצד אירוע ויש כאלה שיוותרו על אירוע ויהפכו את זה לעיקר“.

לעבור את גיל ההתבגרות בקלות: ”שנת המצוות מאפשרת לתפוס את קו התפר של גיל ההתבגרות ולעשות דברים משותפים יחד“ (צילום: דודי ברכיה)
לעבור את גיל ההתבגרות בקלות: ”שנת המצוות מאפשרת לתפוס את קו התפר של גיל ההתבגרות ולעשות דברים משותפים יחד“ (צילום: דודי ברכיה)

כלים לחיים אפשר לתת גם אחרי או לפני…אז מה הלחץ?

”נכון ויחד עם זאת מניסיון שלי לאורך השנים יש בשנה הזאת חלון הזדמנות מאוד צר לפני שהילד או הילדה צוללים לתוך גיל ההתבגרות. לאחר מכן הם יותר מרדנים וההורים חווים כבר התרחקות…

שנת המצוות מאפשרת לתפוס את קו התפר של גיל ההתבגרות ולעשות דברים משותפים יחד

והתוצאה היא שגם גיל ההתבגרות עובר יותר בקלות.

אתן לך דוגמא מהחיים שלי… שלושת הילדים הגדולים שלי עברו איתי שנת מצוות, וכשהבן שלי יצא לרגילה מהצבא מה שהוא רצה זה שנעשה טיול יחד. כמה חיילים את מכירה שירצו ברגילה לטייל עם אמא שלהם?

מבחינת גילאים צעירים יותר, אנחנו עובדים על ערכים, ככה שגם הבשלות לזה חשובה ולפני גיל 12 הם לרוב צעירים מידי לזה… הייתי אומרת שגיל המצוות אידיאלי גם מבחינת עומק החוויה וגם מבחינת יכולת ההפנמה.“

את רואה הבדל בין מי שעובר שנת מצוות לבין מי שהסתפק בחגיגות?

”חד משמעית כן. ילדים שהוריהם מסתפקים בחגיגה נשארים עם זיכרון של ערב אחד, מקסימום עוד זיכרון של עלייה לתורה והלימוד עם הרב.

אחר כך? הם חוזרים לחיים הרגילים… הולכים אחרי העדר, לא פועלים מתוך מודעות ובחירה.

אין להם מושג מה הם ערכים, מה מוביל אותם, איזה בחירות לעשות.

בואי ניקח נושא כמו ערך החברות. מה זה חברות? למה אני בוחר את אלה כחברים? האם החבר שדיבר אליי לא יפה עדיין יכול להיחשב כחבר אם זה לא תואם את ערך החברות שלי?

יש כאן עומק שאפילו אנשים בוגרים לא חושבים עליו בחיי היומיום שלהם.

מי שעובר את השנה הזאת בפירוש  הופך מילד לאדם בוגר ועצמאי שלא תלוי באחרים. אדם ערכי יותר ומודע יותר שמנווט את הבחירות שלו. מתחילה להיבנות אצלו הזהות והוא מנהיג את החיים שלו ושל הסובבים אותו.“

הראל ועמית: הילד לומד להיות בוגר ועצמאי (צילום: ארנון דה-שליט)
הראל ועמית: הילד לומד להיות בוגר ועצמאי (צילום: ארנון דה-שליט)

אוקיי, אז הוא יודע מה זה ערך ולמה הוא בוחר כך או כך. ברגע האמת הדברים האלה נשכחים אפילו אצלנו המבוגרים. איך מטמיעים את זה בכלל?

”המוח שלנו זוכר חוויות ורגש ולכן השנה הזאת היא מעשית חווייתית ולא ברמת דיבורים תיאורטית. הילדים עובדים עם משימות שמייצרות להם כיף והחיבור לעולם הערכים נעשה מתוך הפעילות עצמה.

כדי להמחיש מה עושים במשימות אתן לך דוגמא של ילד שמאוד רצה לעבוד עם סבא וללמוד ממנו לצלם… דרך המשימה הזאת הילד למד על החשיבות של היצירתיות בחיים שלו, למד להתבונן על דברים מכמה נקודות מבט וחיזק את הקשר עם סבא שלו. וכך לגבי כל פעילות… או שהוא מגלה את הערך שמנחה אותו בעצמו דרך עבודה על המשימה או שאנחנו חושפים יחד את הערך המוביל שהניע את המשימה שבחר.

או דוגמא נוספת: משימה שבה עבדנו על ערך הנתינה. הילדים בחרו עמותה שהם רוצים לתרום לה, ואז הם היו צריכים למצוא דרך להרוויח כסף לתרומה. ילד אחד עשה תערוכת צילומים, אחר הוציא ספר מתכונים… משתמשים פה בכל היכולות והרצונות של הילדים עצמם. במהלך התהליך הם התנסו גם ביזמות ובהתנהלות כלכלית.

יש אינסוף אפשרויות: בחסות שנת המצוות ילדים החליקו על הקרח, בישלו ואפו, יצאו לטייל. בסופו של דבר אפשר לעשות מה שרוצים ויכולים ומחברים את זה למשמעות של הדברים. מה שחשוב הוא התכנון וההתמדה. לשם כך, אנשים אוהבים להתחבר למסגרת תומכת. זאת אחת הסיבות שתכנית הליווי

מצליחה כל כך “.

ספרי לי קצת על התכנית

”זוהי תכנית ליווי אינטרנטית אישית שבנויה מ-15 פרקים המתפרסים על פני תקופה של שנה ושלושה חודשים.

בחודש הראשון אנחנו פותחים בערך חזון שמשותף לכולם כי יש לו חשיבות גדולה בתכנון ובהבנה לאן אנחנו רוצים להגיע ומה אנחנו רוצים להשיג. בלי זה אי אפשר להמשיך…

לאחר החודש הראשון, התכנית נפתחת עם עוד 14 הדרכות שונות שבהן הילד וההורים עובדים על ערכים שהם בוחרים באופן אישי מתוך בנק ערכים ומשימות לבחירה או מתוך ערכים או רעיונות אחרים שהם מעלים ושעליהם הם מתייעצים איתי. בנוסף לשיעורים מוקלטים, יש הדרכות להורים על איך להשיג שיתופי פעולה עם הילד, ראיונות עם מעוררי השראה ועוד ועוד.

את כל זה אנחנו עוטפים במסגרת של לייבים משותפים להורים ולייבים לילדים אחת לשבועיים  ושם אני זמינה להם להתייעצות, הנחיה ושיתוף. ילדים והורים שמצטרפים ללייבים מקבלים תמיכה גם מעצם המפגש עם אנשים כמוהם שחשובה להם עשייה משמעותית ויש במפגשים הללו מעבר להנחיה המקצועית שלי גם העצמה אדירה.

כמובן שיש גם הפתעות ובונוסים, כמו לוח שנה מיוחד  ועוד ועוד… הבונוס הכי גדול מבחינתי זה שהחוויה הזאת היא לכל החיים“

מה אתם רוצים להשיג בשנה הזאת? בתמונה איריס ומיקה (צילום: ליטל ישורון)
מה אתם רוצים להשיג בשנה הזאת? בתמונה איריס ומיקה (צילום: ליטל ישורון)

נשמע מרתק. ובכל זאת, תוכלי לתת טיפ להורה שרוצה ליישם עם הילד או הילדה שלו את שנת המצוות באופן עצמאי?

”בשמחה.

הכי חשוב זה החזון – שבו עם עצמכם והחליטו מה אתם רוצים להשיג בשנה הזאת.

עצמו עיניים והתחברו לתחושה שאתם שואפים להקנות לילד בסוף השנה ולפעילויות שהייתם רוצים שהוא יחווה.

לאחר מכן, פקחו את העיניים ורשמו לעצמכם מה עלה לכם בלי כל מגבלות ושיפוטיות.

זה יכול להיות ברמת פעילות: רוצה ללמוד לצלול / להכין סושי וכו’. או ברמת הערכים: אחריות, עצמאות שמחה וכו‘

מכאן חברו פעילות לערכים כלומר, איך הפעילות מתחברת לערך שחשוב לכם ותכננו מה אתם עושים בכל חודש“.

ומה את מציעה למי שרוצה לחבור אלייך ולהיעזר בך?

”אני אשלח לך לינק ובו הזמנה לתכנית הליווי ’שנת מצוות משמעותית‘. יש שם את כל הפרטים והטבה מיוחדת לקוראי הכתבה.

למי שצריך מידע נוסף, יש שם גם מספר טלפון שבו אנחנו נותנים מענה לשאלות ובודקים האם זה יכול להתאים לכם“.

לפרטים נוספים ולקבלת ההטבה לחצו כאן והכניסו פרטים.


הבהרה

אתר דה-רוטשילד מארח לעתים כתבות ממומנות ומקודמות. כתבות שכאלה מכילות תוכן ומידע שיווקי. מערכת דה רוטשילד אינה אחראית למהימנות המידע ועצם פרסומה של הכתבה אינו מהווה המלצה או הצעה של מערכת דה רוטשילד לרכוש ואו להשתמש בשירותים או המוצרים המופיעים בה.